אופק הוא הייטקיסט ביום ושחקן פוקר בלילה. בשעות האור הוא בודק תוכנה בחברה מצליחה, משוחח עם חברים, ומבקר לסירוגין את אמא שלו. אבל בלילה הוא הופך ל'רוצח השקט', שחקן פוקר שממעט במילים ומרבה בנצחונות.

למרות היותו בן למהמר כפייתי שהרס את המשפחה בגלל תאוותו לרולטה, אופק חולם על היום שיתפטר מהעבודה, יתפרנס מפוקר וישחק בלאס וגאס במגרש של הגדולים.

מה שמתחיל במשחקים קלילים בהם הפרס הוא אייפון הופך למשחקי 'פארטייה' לא חוקיים בהם מהמרים על כסף אמיתי. "הכבשים", כפי שאופק מכנה אותם, לא נלהבים מהנער שמסיים כל ערב עם כל כספם ומדיחים אותו, מה שמחייב אותו לחפש את המגרש המקצועי, בו אפשר להרוויח בענק אבל גם להפסיד. הכל.

אופק חייב לקבל החלטה. להתפטר מהעבודה ולצלול לתוך העולם שהטביע את אביו בחובות או להסתפק בחיים רגילים ומשעממים?

עד כמה רחוק הוא מוכן ללכת כשכל צעד נוסף מכניס אותו לעולם של פשע, אלימות וצחנת הנואשות של מי שבאמת מאמין שהכל יכול להשתנות עם קלף אחד טוב.

📖 מה חשבתי על הספר?

+ מותח : אליסף, המחבר, הצליח להכניס גל של אנרגיה מהפנטת למשחקי קלפים. מה שמתחיל בטקסי שחרור המעיים של המהמר הלחוץ, ממשיך להתנהלות הרגשית והפוליטית סביב השולחן ומחוץ לחדרי ההימורים כשפוגשים את הצד הפחות נעים והיותר אלים של עולם הפוקר.

+ עולם חדש : גם בור מוחלט כמוני לעולם הקלפים יכול להבין מהר, ללמוד ולהיכנס למשחק ואפילו ליהנות. בסוף הספר יש גם מילון מונחים לסקרנים. לכל שחקן יש כינוי, דרך להתנהל, לנצח ולהפסיד, בין אם קוראים להם "לירון כובע", "כרמי משאית" או "ילד אקדמיה".

+ בניית עולם יפה : העולם שנבנה בספר רחב יותר מאופק, אביו הנואש, אמו ההיסטרית ובת הזוג החדשה שלו. אנחנו נחשפים לסיפורים רבים של שחקנים ומהמרים והנסיבות שהביאו אותם לעולם הקלפים. מהזקנה שמשחקת לאחר מות בעלה, האב המכור שחטף מספיק מכות ועדיין חוזר, החבר מהתיכון שמאמין בלשחק לפי הרגש ושלל הכבשים שמגיעים כל יום כצאן לטבח כדי להפסיד ובכל זאת לחזור למחרת למנה נוספת.

📖 לסיכום...

כרטיס בכיוון אחד לעולם האפל של הימורים כבדים עם מחירים כבדים לא פחות. מעניין, מותח וכתוב היטב. מומלץ בחום.

שאלתי את אליסף על מקור ההשראה לספרו, ולדבריו, "אתחיל בלציין שאני בעצמי שחקן פוקר חובב. למרות זאת, לא מדובר בסיפור אוטוביוגרפי או אפילו כזה שמבוסס על חוויית הפוקר שלי. אמנם גם אני וגם אופק, גיבור הספר, אוהבים מאוד פוקר, אבל תהום פעורה בין שאיפות הפוקר שלי לשלו. פוקר, ובטח קריירת פוקר, לא מסתיימת במשחק עצמו. עניין אותי מאוד לראות כיצד הגיבור מתמודד גם עם מצבים שהם מחוץ לאזור הנוחות שלו, במילים אחרות: מחוץ לשולחן הפוקר. אמנם בשולחן הוא מסוגל להיות "הבריון", אבל איך הוא יתמודד עם כל העניינים הבינאישיים הקשורים במשחק? עם נפילות קשות שהן כמעט בלתי נמנעות בקריירה של שחקן? עם חובות? עם המשטרה? עם החששות של המשפחה שלו מהבחירות שלו? עם זוגיות? פה בעיניי נמצא המנוע הדרמטי של הספר.