גיבור

״גיבור״ של אריק צרניאק הוא ספר מעניין, קריא ומעורר מחשבה - אבל לא לגמרי אחיד בעיניי.

יש בו נקודת מוצא חזקה מאוד: טייס, גיבור לכאורה, אדם שחי בתוך אחד המיתוסים הכי טעונים של החברה הישראלית - ומאחוריו עולם פנימי הרבה פחות יציב, הרבה פחות הרואי, והרבה יותר מסוכסך. זה חומר ספרותי מצוין, ובמקומות שבהם הספר נוגע בפער הזה בין הדימוי החיצוני לבין הסדקים הפנימיים של הדמות, הוא עובד היטב.

הבעיה שלי הייתה בעיקר בחוסר העקביות של הגיבור. מצד אחד, הוא מוצג כאדם חד, מיומן, כזה שיודע לפעול תחת לחץ ולהחזיק עולם רגשי מורכב מאחורי חזות מתפקדת. מצד שני, יש רגעים שבהם התסבוך שלו מרגיש כמעט מודבק על הדמות, או מוגזם ביחס לאופן שבו נבנתה עד אז. לא תמיד הרגשתי שהתנועה הנפשית שלו נובעת באופן טבעי מהדמות, ולפעמים היא נראתה יותר כמו החלטה של הסופר לייצר דרמה.

ועדיין, זה ספר ראוי ומסקרן. יש בו כתיבה טובה, קצב, הבנה של המיתוס הישראלי סביב טייסים וגיבורים, וניסיון יפה לפרק את המילה “גיבור” מהזוהר המוכר שלה. בעיניי הוא לא מושלם, אבל הוא בהחלט מצליח להעלות שאלה מעניינת: כמה מתוך הגבורה שאנחנו מייחסים לאנשים הוא אמת, וכמה הוא סיפור שאנחנו כחברה צריכים לספר לעצמנו.