כשהאפלה עמדה מלכת

על הספר

ליסקה רדוסט מתגוררת בעיירה כפרית קטנה ולא יוצאת דופן במיוחד ובסך הכל היא מנסה להשתלב באוכלוסייה שעובדת קשה למחייתה. רק שליסקה היא לא ככל הנערות, יש בה קסם חבוי שמשתוקק להתפרץ, אותו היא מסתירה מפני הכפר שדוחה כל סממן למעשי כשפים. אחרי אירוע מטלטל במיוחד ליסקה מחליטה לצאת באישון לילה אל הדריאדה - יער אפל ומכושף, בו על פי השמועות חי שד הלשי ששומר על פרח המעניק משאלה. ליסקה נחושה להשיג את הפרח ולבקש להיפטר מהקסם ששוכן בה. אבל כמה היתקלויות גורמות לכך שהיא נאלצת לכרות עסקה עם הלשי, ולאט לאט היא מגלה שלא הכל כפי שהוא נראה במבט ראשון, במיוחד כל מה שקשור לקסם, שדים וגם ללשי בכבודו ובעצמו.

מה חשבתי במהלך הקריאה

כשהאפלה עמדה מלכת תואר לי כשילוב סגנונות של נעמי נוביק, מיאזאקי וט. קינגפישר. אני מסכים עם ההגדרה הזו ובעיניי הוא מאוד מזכיר את הטירה הנעה, אבל יתאים גם לאלה שפחות אהבו אותו. מדובר בפנטזיה רומנטית מקסימה ומחממת לב, עם ערך מוסף שמציע הרבה מעבר לרומנטיקה, ורחוק מהסגנון הנפוץ לאחרונה של ספרי הרומנטזי/פנטזיה רומנטית הקצביים.

קודם כל אני חייב לציין לשבח את הסטאפ הנפלא שמשתמש באגדות וסיפורי עם בשביל בניית עולם משובחת ועשירה בפנטזיה. כמישהו שחובב פולקלור זו הייתה חוויה נהדרת לקרוא על מפלצות ושדים שאני מכיר מסיפורים שונים, והשימוש באותם אלמנטים הוסיף מאוד לאווירת הספר, זו לחלוטין בחירה מעולה של פוראנק.

אני אדבר כבר עכשיו על הרומנטיקה, היא עדינה ממש ולא תופסת המון נפח. זה לא אומר שהפרמיס לא רומנטי כי דווקא יש בו את רצף האירועים שמאפיין ספר רומנטי, אבל הוא מגיע עם טוויסט מפתיע בגזרה הזו ולכן אני בוחר להתייחס לרומנטיקה כשולית למדי, למרות שהיא נוכחת וכאמור עדינה.

כהמשך לקו המחשבה הזה, משהו שמאוד בלט לי במהלך הקריאה הוא שהספר לא מתיימר או מנסה להיות מתוחכם מדי, אבל זה בדיוק היופי שבו. הוא מחמם לב ויש בו עלילה איטית ומתוקה שמתמקדת גם ברגעים פשוטים וקטנים יותר לעומת ספרים קצביים אחרים בז'אנר - כן, לפעמים הוא קצת איטי בגלל זה אז אם תגיעו עם ציפיות לספר רומנטי או מלא אקשן אתם תתאכזבו. בנימה אישית הוא הזכיר לי את הטירה הנעה (והסופרת גם כותבת בתודות שהוא אחת ההשראות שלה) ובכנות, הספר היה בדיוק מה שחיפשתי - כיפי ונוגע ללב, התענגתי על כל רגע.

בגזרת הדמויות - ליסקה כדמות ראשית נהדרת ואמינה. שאר דמויות המשנה מאופיינות גם הן, אבל אני חושב שליסקה הכי ריגשה אותי כדמות - כזו עם טראומה מורכבת שהטיפול וההתייחסות שקיימת אליה בסיפור נדירה בספרות עכשווית. אני יכול לחשוב על מעט מאוד ספרים עם רגישות יפה כל כך למורכבויות, כי נורא קל ליפול לקלישאות או להתעלם מעומק רגשי, אבל פוראנק כותבת נפלא ושמחתי כל כך לקרוא את ההתפתחות של ליסקה.

טריגרים ותכנים רגישים

מוות, טבח, תיאורי פציעות.

מיניות - נשיקה ושתי סצנות יחסים לא מפורטות (פייד טו בלאק).

לסיכום

איזה ספר מהמם! נהניתי ממנו כל כך והוא נכנס לחמישייה הפותחת שלי בספרים שקראתי השנה, אני חושב שהוא מתאים מאוד לחובבי הטירה הנעה, ספרי פנטזיה רומנטית עדינים וספרים שמלאים בעושר של תיאורים ודמויות עם עומק. הוא גם ספר בודד ולא חלק מסדרה, ככה שמדובר גם בספר שיתאים לאלה שלא רוצים להתחייב לעלילה מתמשכת.

382 עמודים | תרגום: ענבל שגיב-נקדימון | יוני 2026

תודה שקראתם:)