הלילה שבו נשארנו לבד

הלילה שבו נשארנו לבד - לורה דייב

הוצאת כנרת זמורה דביר

הלילה שבו נשארנו לבד הוא סיפור נוגה ונוגע ללב על זוג אחים מאבא שחושדים שמותו של אביהם לא היה מקרה מצער של מעידה ונפילה מצוק אלא משהו יזום ומכוון, והם מחליטים לבדוק זאת.

ליאם נון היה איש משפחה. בעצם איש של שלוש משפחות שונות ועוד קצת. הוא גם היה איש עסקים מצליח של רשת מלונות בוטיק ייחודיים. היה לו בית מיוחד על מצוק בקליפורניה ממנו טוענת המשטרה שהוא נפל ומת. לליאם שלושה ילדים מנשים שונות. כל חייו הוא השתדל למדר את המשפחות ואת הילדים אלו מאלו, כשהוא מקפיד על היכרות שטחית בלבד. היה לו קל יותר להתמודד עם כל משפחה בנפרד אך הוא שמר על קשר טוב עם כולן. למרות המוזרות של ההתנהלות שלו כן התחברתי להיגיון שבה. הסופרת הצליחה לתאר את הדמות ברגישות, בחמלה, באהבה וברוך למרות ההתנהלות הזו.

סאם, אחד מהבנים, חושד שמותו של אביו לא היה מעידה פתאומית. אביו הכיר את המקום בו שהה כמו את כף ידו וידע להיזהר ולדאוג לעצמו. החשד לא נותן לו מנוח והוא משתף את אחותו נורה. נורה אדריכלית מצליחה בזכות עצמה, לא הרבתה להיות עם אביה בקשר, במיוחד לאחר מות אימה. היא לא מתלהבת לבדוק את הנושא אך גם לא יכולה להתעלם מכך.

"...אם מחפשים תשובות שלא מצליחים למצוא, צריכים לשנות את השאלה". עמ' 226

סאם ונורה מתחילים לחקור את חייו של אביהם, האנשים שהקיפו אותו, האנשים שהיו איתו. ימיו האחרונים… הם נחשפים לכל מיני סודות ולכל מיני תהליכים שהתחילו והופסקו והשאלות רק מצטברות.

זה אינו ספר מתח קלאסי שבו אורב מישהו בצללים. זה יותר ספר של דרמה משפחתית. מערכות יחסים מורכבות ובחלקן מרגשות ונוגעות ללב, בין ליאם לנשותיו וילדיו, בין הילדים עצמם ובכלל כל האנשים סביב. מוזר, אך תחושה של עצבות ליוותה אותי לאורך כל הקריאה כולל הסוף המפתיע. 

הכתיבה סוחפת ומרתקת ולא היה בסיפור רגע דל.

קריאה מהנה.