אבא מחזיק תינוק

אבא מחזיק תינוק - תום הדני נוה

הוצאת עם עובד

התרגשתי כל כך לקרוא את ספר השירה הזה. אני קוראת ומוצאת את עצמי בוהה, מדמיינת, מחייכת.

שירה העוסקת בהורות. החל מהשלב שטרם נולד התינוק, עת הוא נמצא בבטן אימו. שלבי ההתפתחות, הבדיקות בזמן ההריון, התחושות והתנועות….

"כשהוא בועט

את אומרת

דמיין לשון זרה דוחפת לחי."

אז דמיינתי או נזכרתי באותה תחושה וחייכתי

ואז רגע הלידה, הרגע לו ציפינו. במילים ספורות ובדימויים של מים, חוף, ים, נהר עוברים את תהליך הלידה ואל חוף המבטחים מגיע התינוק לו חיכינו.

"אתה מצטרף אל העולם

כשעון אל הזמן.

למאית שניה

אתה האחרון להולד-

כל החיים

וכל המתים

מאחוריך."

איזו דרך עוצמתית ומדהימה לתאר את אותה השניה בה הצטרף עוד תינוק לעולם.

ואז שלב ההורות, במקרה שלנו האבהות, השירה בספר זה נכתבת דרך עיניו של האבא. לילות ללא שינה, טקסי ההרדמה, כף יד קטנה שנאחזת, הרצון לגונן ולשמור והאהבה הזו שהיא כמו אוויר לנשימה.

"לעולם אין דבר

שבלעדיו אינו עולם.

לי יש."

ביטוי של אהבת אב לבנו, הורה לילד, בצורה חדה ומדויקת.

אהבתי את הדרך הגרפית בה ביטאו את המעבר בין השלבים השונים באמצעות סוגריים וכוכבית. רעיון מקסים.

מאוד נהנתי  לעבור את התהליך הזה, לחוות את החוויה מעיניים אחרות, ולהיזכר בחוויות שלי.

מוזמנים לעשות זאת גם אתם.

קריאה מהנה.