ולקץ הימים תעמדי לגורלך

📘ולקץ הימים תעמדי לגורלך - נוי גל

"תהיה מי שאתה, כי כל השאר תפוסים" (אוסקר ווילד) עמוד 124

אחד הדברים שאני אוהבת בספרים — לא תשובה חד־משמעית ולא חלוקה פשוטה של דמויות לצודקות ולטועות, אלא סיפור שמאפשר להרגיש את המורכבות האנושית, גם כשהבחירות של הדמויות והמחירים שהן משלמות שונים כל כך.

בסופו של דבר, כולנו רוצים למצוא את המקום שבו נרגיש שאנחנו שייכים, גם אם הדרך לשם שונה מאדם לאדם.

​✨ קצת על הספר

בספר שני סיפורים הנפרשים על פני מרחבים וזמנים שונים — אנגליה וישראל של ימינו, ומזרח אירופה של ראשית המאה ה־19, משקלוב שבבלארוס ועד ירושלים.

התיאורים הציוריים של ריבקי על הטלטלות שפקדו את חייה, משקפים לאשלי את סערת נפשה.

 היומן של ריבקי מאפשר לאשלי להתבונן במציאות דרך עיניים אחרות, ואולי גם לראות דברים שלא ראתה.

בעקבות קריאת היומן היא מגיעה למפגש ראשון עם הארץ ואנשיה ועם מורכבות הסכסוך ההיסטורי עליה.

הסיפור אינו אמיתי, ומקור ההשראה שלו מעניין: הערת שוליים שבה נתקלה הסופרת במהלך מחקר אקדמי, והציתה את דמיונה.

דמיון עשיר יש לסופרת.

הלב והראש שלי עבדו שעות נוספות בעקבות הקריאה, רגשות רבים התעוררו בי ותהיות לא מעטות עלו. הכתיבה זורמת, וכך גם שני הסיפורים, שכל אחד מהם חלחל בי בדרכו.

שם הספר תפס את תשומת לבי גם בפן האישי, והכריכה היפה והמיוחדת רמזה לי שמשהו יוצא דופן מחכה בין הדפים. עם תחילת הקריאה התרחבה החוויה, קיבלה רבדים נוספים והפכה למסע מעניין ומעורר מחשבה.

"כי החיים הם בעצם מטריקס שמורכב ממיליארדי פיקסלים ומהם אפשר ללקט ולספר כל סיפור שרק רוצים.

גם סיפור אהבה." עמוד 392