בעלי לא בבית

העלילה היא החלק הקטן יותר והספר נע על הציר בין משעשע לעתים, הברקות אקראיות והומור דלוח סביר בהתחלה ומהר הופך קיטשי, מטופש וחוזר על עצמו.

עורכת דין מצליחה באמצע החיים במשרד גדול, גרושה מתוסכלת, אם לבן ובת מתבגרים המטריפים אותה; בת לדיירת בבית אבות-משוגעת אקסצנטרית ודעתנית בעלת דעות נחרצות על גברים, נשים והחיים המשגעת את 'הזקנים הסנילים' ואת מנהל המקום; נכדה לפלמ"חניקית קשוחה, אימת העמק שגידלה את 'עמלק'-כלב פרא ענק. גיבורתנו מדלגת ממיטה למיטה- עם אביב,לקוח גדול של המשרד-מיליארדר ומנכ"ל בנק, נחמיאס- עורך דין חלקלק ומנוול הנכנס לסיפור ומישהו נוסף שמכירים לה בארוע.

העניינים מסתבכים כשאמה המטורללת מתחילה עם אביו של המנכ"ל שהוריו שוהים באותו בית אבות והוא מציב אולטימטום -"תוציאי משם את אמא שלך או ש...". מרומז שבמידה ולא- יעזוב את המשרד, מכה אנושה. בעליו התחמן של בית האבות מוכן לנסות להשאיר את האם במידה שעורכת הדין תוריד ממנו את המניאק המאיים בתביעת ענק נגד בית האבות אחרי תקרית אינפטילית עם אביו הסנילי.

בין לבין-מצבים פסיכים כמו בולמוס קניות היסטרי בסופרפארם (רגיעון, מרגיעון,נרגעון, מרדימון ושלוותון כהתחלה) ,טיול עם גנרל אפריקני ורעייתו הלא חוקית בת העשרה בעיר העתיקה ומעל הכל-ארוחת ערב חגיגית אליה מתנקזים כולם ההופכת ל'קרקס מהגיהינום'.

זהו בערך. השאר-והרבה- קשקוש בגרוש על מעצב הבגד שלבשה, זכרונות על אחיה שנהרג, סבתה ושיחות עם חברתה טליה. הגיגים, בירבורים ותובנות אינפנטיליות של מתבגרת על זוגיות, אימהוּת וקריירה או שבעצם הכי טוב להיות רווקה מאושרת בלי ילדים? יש בכלל זוגיות טובה? וכמובן שאלמנה זה מכובד יותר מגרושה ויש גם פיגור רגשי כמו פיגור שכלי.

נסיון נואש לשעשע עם 'הומור' לעוס ורדוד (לארוחת בוקר-רעל עכברים באינפוזיה, איי.קיו של כפית, חלוק אדום של מדאם בבית זונות, העברת האקס וזוגתו העכשווית למרתפי השב"כ האיראני). בין הדמויות- הברווזה, המדאם,הטבעונית/זונה הזקנה, פירנצה (זקן סנילי הרוצה לקחת כל אחת לשם) ו'צוורק' (גמד גינה באידיש). פרקים קצרצרים עם שמות דביליים (אמא עלובה/שיניים בבגאז'/ פרחוניה/ השטן מגישה מלאווח).

בקיצור, שנות אור מלהיות העיפרון הכי מחודד בקלמר.

לצטט את סיכום הספר-'אין כאן פרפרים, שקיעות רומנטיות וציוצי ציפורים'.

אממה, גם אין כישרון. חרטא.

1.5 כוכבים. לא בזבוז זמן טוטאלי אבל בדרך.