ביקורת ספר
כורש הנסיך האחרון מאת יונתן ילון
הגעתי לספר הזה בהתלהבות מופרזת (דבר מסוכן בפני עצמו) מאחר ותמיד הערצתי את כורש האדיר והחכם ששינה את פני הפוליטיקה על ידי החזרת עמים כבושים אל ביתם והענקת אוטונומיה דתית שהובילה, בין היתר, לעליות עזרא ונחמיה ולבניית בית המקדש השני. כורש הוא המנהיג שכולנו היינו רוצים ושהקדים את זמנו בעולם של אימפריות עצומות שקמות ונופלות לאורך ההיסטוריה.
כפי שאמרתי ליונתן ילון, הסופר שכיבד את כורש ברומן היסטורי ישראלי מרתק ושאגב איש מאוד מאוד נחמד, בשיעורי ציונות שהעברתי לבוגרי "סאן דיי סקול" בסקוקי אילנויי, אהבתי להראות את סרטון TED על גילוי הצילנדר שמגולל את כורותיו של כורש ועל ההבדלים בנקודות המבט בין הכתיבה שם לבין הכתיבה בתנ"ך. אצרף את הסרטון מאוחר יותר בתגובות.
אז כמו שאתם יכולים לראות, הגענו לפסקה השלישית עם התרגשות רבה ואפילו עוד לא התחלתי לדבר על הספר. אולי אני דוחה את הקץ? מה חשבתי עליו והאם עמד בציפיות של גיקית היסטוריה וכתיבה?
אתחיל בהקדמה שרק הבעירה את ההתלהבות עם תאום ציפיות ותקציר היסטורי של התקופה כמו גם מיקומה על רצף הזמן ו(איך לא) אילן יוחסין מלכותי. מכאן הספר התחלק לשלושה חלקים: ילדות, אמונים ומלחמה.
בחלק הראשון – ילדות, אנחנו לומדים על ילדותו של דיאוקס (שעוד לא ידע כי שמו כורש) ואשר חייו שעמדו בסכנה הוצלו ע"י שר צבאו של סביו שביקש להורגו מחשש נבואה כי יחליפו כמלך העליון (שלום קריצות לחצי מאגדות דיסני ופרעה ומשה). הוא גדל בכפר לאב קשה יום וקשוח ואמא עובדת אלילים בסתר וחובר לידיד שמבוגר ממנו מעט ומסתבר כזרובבל בן שאלתיאל, יורש העצר למלכות יהודה הנחבא מפני השלטונות כנפח פשוט. ילדותו מאפשר לו להכיר מגוון של אנשים, דתות וסגנונות כמו גם את אכזריות החיילים והשלטון של מדי. בסוף חלק זה הוא מוחזר אל חיק משפחתו המקורית ומזדעזע להכיר את חלקה.
בחלק השני – אמונים, אנו פוגשים אותו כשבע שנים מאוחר יותר כנסיך היושב על כיסא אביו באנשאן, מלומד יותר, בקיא באומנות הלחימה והפוליטיקה ושופט את עמו. כצעיר מתבגר הוא מגלה מי הם חבריו ומי הם אויביו ולומד מי האדם שהוא רוצה להיות. הוא לומד על תשוקות הגוף והלב ויכול להם. הוא גם נאלץ ללא הסכמתו לחזור אל סבו בארץ מדי לקבל הנחיה שאינו רוצה לקבל.
בחלק השלישי – מלחמה, כורש בורח מסבו בחזרה אל שבטי הפרסים ומחליט להוביל אותם במרד נגד שלטון מדי, פרק זה עוסק באסטרטגית המלחמה ועיקרו הקרב הארוך והמרתק בין שבטי הפרסים לשלטון מדי. פרק זה סוחף במתח רב ומציג בצורה מעוררת הערצה את המהלך הצבאי האמיץ ומלא האמונה ואת הנאמנויות המרגשות שכורש זוכה להם (אדגיש שוב שסצנות המלחמה המטורפות כתובות להפליא ויושבות יפה ביחד עם סרטי מלחמה כמו לב אמיץ).
הספר, למרות שמות הדמויות שוברות השיניים, קל לקריאה ועשיר מאוד בתאורי אנשים, נופים ותרבות. ההיסטוריה נמצאת בכל מקום ומקבלת את הכבוד המגיע לה בתאורי תבליטים, תכשיטים, לבוש, מנהגים ודתות שונים. המגוון משקף את בניית האידיאולוגיה של כורש המאפשרת שיוויון הזדמנויות לכולם ובאה לידי ביטוי במשפט בו שחרר אישה שעסקה בעבודת אלילים האסורה לפי חוק מדי. אביו הביולוגי מחובר לדת הזורואסטרית (ולכוהנת דת עצמה) וכורש לומד לכבד אותה גם כשמנהגיה קשים לו (כמו בקבורת אימו) והוא לומד רבות על מנהג היהודים מחברו הטוב ונושא כליו, יורש העצר למלכות יהודה. לאורך חלקי הספר אנחנו רואים את התפתחותו של כורש והפיכתו מילד כפרי עם מחשבות מבלבלות על העולם שהדברים קורים לו בחייו לנער וגבר שעושה בחירות ומשנה את חייהם של אחרים על ידי בניית עמדות ודעה משל עצמו על מה טוב ומה רע בעולם ובשלטון, כאשר הבסיס לכל הוא טובת העם.
עלילת הספר מלאה בארועים והתפתחויות וגם דמותו של הגיבור מתעבה ומתפתחת מחלק לחלק, עם זאת קיימת אצלי הרגשת החמצה סביב "הנשמה" של הדמות. זיהיתי בכתיבה את האתגרים שלי כאוהבת עלילות ופעולות להקדיש להן את כל מרצי ולשכוח לרגע מרגשות. כורש צופה, רואה, מרגיש ומפנים, אבל בהרבה מהפעמים, בעיקר בחלק הראשון של הספר, נראה כי הרגשות מצוינים שחור על גבי לבן אבל חסרה ההרחבה והתחושה של התסכול, הפחד או החוויה. חסרה ההעמקה הפסיכולוגית של הדמות שהייתה יכולה להפוך את האפוס הזה לרחב יריעה עוד יותר. הייתי רוצה לשמוע יותר את ההתחבטויות שלו, את הכאב שלא היה חסר ואת החששות האיומים כשהוא שם את הכול בסכנה. בסיפור כל כך דרמטי, רציתי את הדרמה.
למרות העדר זה, הקריאה בספר הייתה מהנה ומכבדת מאוד את המלך המיוחד הפרסי ששנים רבות לפני נכדו אחשוורוש וצאצאיו האיראנים שרוצים לחסלנו, הציע לעולם תפיסה שלטון המכבדת את השונות שבעמים השונים ומאפשרת חיים משותפים ומכבדים בין כולם (עם מיסים כמובן, אבל אף אחד לא מושלם).
ביקורות נוספות של שרית גרדוול
מקומאחר (כריכה חדשה)
מקומאחר מאת גבריאל זוויןליז בת החמש עשרה מתה. לוקח לה כמה זמן להבין שהיא מתה. היא בטוחה שזה בעצם רק ...
הרשת הספרותית
(לא רק) על הרשת הספרותית של נועה מנהיים (חלק א?)הזמנתי ביום שישי עוד זר של פרחים מיובשים. הידעתם שיש...
התמימים
התמימים מאת הרלן קובןאז אחרי שהמלצתי לאבא שלי על השקרן מאומבריה ובתה של יונקת הדבש, הוא החזיר לי את ...


