נפשנו חיכתה

ספר קשוח וארוך

מספר את סיפור אבותיה של הסופרת, יש קטעים מעניינים אבל חלקם מסופרים ממש בקצרה - לדוגמא סיפור על צבה!!! שהיתה לאחד מהסבים... הסידור הכרונולוגי של הספר לא ממש ברור ולעיתים נדמה שהוא כתוב לפי אסוציאציות...

מאחר והספר עוסק בדור שכמעט כולו כבר נפטר אז יש מלא דיבור על מוות... היה מאוד חסר לי איור של אילן יוחסין, כמו כן מתוארות הרבה תמונות במהלך הספר, גם הן היו מוסיפות הרבה. יש גם הרבה מוות של ילדים, גורם לנו להעריך יותר את מה שיש לנו...

לא נורא כמו שהרגשתי בדרך אבל בהחלט קשוח.