ביקורת ספר
זהו הספר השלישי בטרילוגיה. קדמו לו "אנחנו יודעים שאתה זוכר" ו"לעולם לא ימצאו אותך".
גיבורת הספר היא הבלשית איירה שאותה למדנו לאהוב בספרים הקודמים.
הספרים עומדים בזכות עצמם מבחינת העלילה, אך מבחינת ההתפתחות האישית של הגיבורה ושל הסובבים אותה יש חשיבות לקרוא לפי הסדר.
הפעם העלילה סובבת סביב גופה שנמשית מהמעמקים ומסתבר שמדובר ברצח ישן מאוד. מכאן יש חזרה לעבר, לתקופה בה אמה של איירה היתה בחורה צעירה. יש הצצה להיסטוריה של מלחמת וייטנאם, העריקים מהמלחמה, הקומוניסטים.
כל זה מתרחש כאשר ברקע איירה בהריון ולא בטוחה מי האב המאושר.
הספר הזה הרבה פחות זרם לי מהשניים הקודמים. כשהגעתי בערך למחציתו עמדתי לנטוש, אבל עדיין קיוויתי שהעלילה בכל זאת תמריא, הרי אהבתי את הקודמים.
בסופו של דבר שמחה שנשארתי, הספר באיזה שהוא שלב תופס תאוצה והקצוות פחות או יותר נסגרים.
מה שממש ממש ממש ממש ואפשר להוסיף עוד כמה ממשים הפריע לי הוא עניין ההגהה, אי ליתר דיוק היעדר הגהה ועריכה לשונית. משפטים מבולבלים, שגיאות כתיב מלוא החופן ושגיאות תחביריות, בלבול בין זכר ונקבה, זה כשלעצמו היה מכעיס מאוד וגובל בזלזול בקורא.
שורה תחתונה, אהבתי חלקית.
ביקורות נוספות של רבקה
בלובירד
מגב הספר:יום אחד הוא פשוט מופיע במקום העבודה שלה. גבר יפה, מלוכלך ומאובק, מחזיק חבילה בידו. קייסי פו...
כל השקרים
אז אני מראש יוצאת מנקודת הנחה שעם לינווד ברקלי אין מצב ליפול. הספר יכול להיות טוב, טוב מאוד או מצויי...
קרוב מדי הביתה
מגב הספר:לעיתים נדמה שדווקא בערים מנומנמות - ובמיוחד בפרווריהן שכאילו נועדו לשינה ולסופי שבוע נינוחי...