ארצ׳י ויליאמסון, בעל גלריה באנגליה, מאד אוהב את דודותיו, האחיות של סבא שלו, אליו נסע והתארח בביתו בסקוטלנד. פני (פנלופי) וג׳וזפין. שתי קשישות שובבות בנות 97 ו-99.

בילדותן, הן פחות אהבו זו את זו, קנאת בנים, אהבה במשפחה וכן הלאה.

אך כשהתבגרו, אי אפשר להפריד ביניהן.

כרגע הן נקראות לקבל אות כבוד על חלקן בשחרור צרפת בימי מלחמת העולם השניה.

והן רוצות להגיע לצרפת. לנקום.

אך ארצ׳י חושש שהן מסתירות מה הן עשו במלחמת העולם השניה. הוא לא טועה.

אחת מהן, פני, קלפטומנית, אבל מצליחה איכשהו להתחמק והיא עושה זאת להושיע אחרים ולא בשביל עצמה. נוסח רובין הוד….

אנו קוראים על זמנים שונים בחיי האחיות, על שירותן הצבאי בחיילות שונים ומה פני עשתה שם.

ועל מי הנקמה המוצדקת שלה פנתה.

עוד ועוד דמויות שמסופרות בספר, על הקשר שלהן לאחיות והקשר לארצ׳י ולבדיקת הDNA שלו.

ומה הקשר של קווני שירר לכולם?

ומה נשים בנות קרוב לגיל 100 יכולות לעשות באירוע בני ערובה, כשהן בנות הערובה?

וכמובן, איך אפשר בלי הפתעה בסוף…… (שנרמזה בהמשך הספר במהירות).

ספר נחמד, משעשע, מרגיז (דווינה) ומקסים להעביר את הזמן איתו.

הקלילות שהן מתייחסות לגילן נותן תקווה לבנות ״קוליות״ גם בגיל שכזה, אלא גם לצעירות בנות 60 ומעלה...

בהחלט-מומלץ!!

תכלת הוצאה לאור

ביקורת ספר

השפעה רעה

סיגי ריי