אדוני הזעם 2 - גורל מקולל

מלך האופל מת, ומתברר שלונדון קרואו היא ממש לא מי שחשבתי שהיא. אני נייט דוורו, בנו של מלך והשליט העתידי של ראת', והשנאה שלי כלפי מי שאמורה לשלוט לצידי אינה יודעת גבולות. כך גם הצורך שלי בה. אבל אני לא יכול לקחת אותה לעצמי, וזה אולי מה שחותם על גזר הדין של כולנו, מפני שאם יש משהו שהגורל לעולם לא יאפשר, זה להתעלם ממנו.

היא בת הזוג שאסור לי לקבל, האישה שאני רוצה בכל עצמותיי, ואני מחליט שאני חייב לוותר עליה. כאשר רוע שוטף את רחובות הממלכה ומאיים להשמיד את כל מה שאנחנו מכירים, אני יודע שהכול קורה בגללה, ושיש רק דרך אחת להשיב את האיזון, דרך שמתחילה וגם נגמרת בה.

הבעיה היא ששברתי את הבחורה לרסיסים, ונראה שלזכות בסליחתה זו משימה בלתי אפשרית.

זה בסדר. לעולם לא אוותר. אם היא לא תעניק לי את סליחתה ברצון, אקח אותה בכוח. אמצא את הדרך אליה, גם אם אמשיך לטעות ולשבור אותה שוב ושוב.