אהבה בקריות

תכירו: ג'ימי, תיכוניסט בן 17 מקריית מוצקין, בן יחיד להוריו. לכאורה נער ישראלי ממוצע למדי- חינוך סביר, תלמיד לא רע, כרוב בני גילו חייו נעים על הציר בית-לימודים-בילויים פה ושם. קולנוע, גלידה תל- חנן ולעתים בילוי בחיפה. סוף שנות השבעים. מכבי דוהרת לאליפות אירופה, רבין מתפטר בגלל חשבון הדולרים של אשתו.

אבל ג'ימי סוחב סוד מעיק- הוא נמשך לבנים יותר מאשר לבנות. הקראש הראשון היה בכיתה ג', כן. ילד בן שמונה.

וימי חמישי הם אלה בהם אירועים חשובים בחייו קורים- החל מלידתו ביום חמישי בשנת 1960.

הוא ישבור את דלת הזכוכית במסדרון בית ספרו מה שייצור ברדק לא קטן ביום חמישי.

עתיד לפגוש את אהבת חייו ביום חמישי.

ויום הולדתו ה-17 שיהפוך לאירוע רב משמעות- ניחשתם, יום חמישי.

למצב רוחו של ג'ימי יש יחס הפוך לתוצאות משחקי מכבי- כשהוא מרגיש נאחס הם מנצחים, ולהפך.

ג'ימי שלנו הוא סוג של אנטי גיבור. בצד השתלבותו בחבורה בת ארבעה שכוללת את גיא, עמליה (עמי) היפה ואיילה הוא מופנם ומתוסבך, נוטה לעתים להתבודד בהרהורים על מהות העולם והחיים. מה שמוגדר כ'הצלחה בחיים' כמו של הוריו - נתפס אצלו כעשרות שנים של שגרה מונוטונית- קימה בבוקר, צחצוח שיניים, כוס קפה ונסיעה לעבודה. חזרה לארוחת ערב, צפייה בטלוויזיה ושנת לילה כדי לחזור לאותו מעגל בימים שיבואו.

הוא רואה בעצמו 'מכונה מסתורית שנבנתה על ידי קוסם מטורף כדי לשרת יעד לא ידוע' . הצנרת שלו סבוכה וסתומה ומה שנכנס מצד אחד יכול לצאת מכל מקום. ומעל הכל מרחפת ומכרסמת העובדה שהוא נמשך לחברו הטוב שיוצא עם חברתו הטובה.

על רוב מוריו הוא לא ממש משתגע כולל המנהלת ניצה-פרצוף פיצה כמו כל נער ישראלי נורמלי.

יחסיו עם אביו פסיכולוג הילדים מורכבים. אבא, אתה לא מבין אותי. אתה לא יודע עלי כלום.

והוא מעורב בתאונה מוזרה עם מכונת צילום המסתיימת בפציעה חמורה ומוחש לבית חולים.

וכך מתנהלים חייו של ג'ימי במקביל למשחקי מכבי תל אביב על שחקניה הנערצים מיקי ברקוביץ, ג'ימבו (ג'ים בוטרייט), אולסי פרי ומוטי ארואסטי. היריבים מטילי האימה הם ריאל מדריד, הדב הרוסי המאיים צסק"א מוסקבה ומובילג'ירג'י וארזה האימתנית. ישראל עוקבת בדריכות אחרי כל משחק, מנתחת וכל אחד נהיה פרשן ('הם פשוט היו גרועים'- איילה על שחקני הקבוצה הצ'כית ברנו). רחובות ישראל שוממים כשהאורות התכלכלים של הטלוויזיות מרצדים מכל דירה כשמכבי ניצבת מול הדוב הרוסי והשמחה ההמונית - "הו הא מה קרה, צסק"א אכלה אותה!"

והכל- חיי ג'ימי וחבורתו המקבילים לאליפות אירופה- מתקרב לנקודה ההשקה הדרמטית ביום הולדתו ה-17 בסלון ביתו עם הרבה מבני כיתתו ומכבי ניצבת לנקודת ה'להיות או לחדול' לעימות הגורלי מול מובילג'ירגי' בבלגראד. ישראל שוממת. הכבישים ריקים. המתח גואה.

וג'ימי מוצא עצמו בתנוחה שאינה משתמעת לשתי פנים ועימות גורלי משלו עם אביו.

ובסוף מתחשבן ג'ימי עם אלוהים, חשבון נוקב בלי חוכמות.

רומן ביכורים מקורי, מרענן וחביב על התבגרות ישראלית ומיניות מתפרצת דרך עיני נער ישראלי ממוצע אך מורכב טרום עידן הסלולרי והריאליטי. האווירה של אז המוכרת למי שגדלו בתקופה- מחברות דפרון, מחוגות, 'דקדוק עברי שיטתי' של בלאו, נעלי פומה ויגואר. גיבורי הטלוויזיה החד- ערוצית ביניהם איירונסייד, קוג'אק, סטיב מקגארט שאין שני לו עם 'בּוּק הים, דאנו' הנצחי. מכנסיים מתרחבים, קינלי וברוס לי.

מסע לימים של פעם במנהרת הזמן.

"אני הוא ג'ימי לא כלום/ ואני מקפץ לי הופה-היי/ כי לא איכפת לי שום כלום/ זה כיף, זה יא-בה-יה".