אהבה בשנת הירח

על הספר

ולנטיין היה החג האהוב על ואל (או ולנטינה) כילדה. בכל זאת, אפילו השם שלה קשור אליו ואיך אפשר שלא להתרגש רק מלחשוב על אהבה? ועדיין, כשחולפות השנים והיא מתבגרת, ואל כבר לא ממש מאמינה באהבה. היא לומדת כמה אמיתות קשות בנוגע למהי אהבה או האם היא בכלל קיימת ואפילו מגלה שכל בני משפחתה לא מצליחים לשמור על חיי האהבה שלהם כבר במשך דורות. אז כאמור, אין בשביל מה להאמין באהבה. רק שמשהו משתנה כשהיא פוגשת שני רקדנים במסיבת חג שהשתתפו בפסטיבל ראש השנה הירחי. רגש כלשהו נדלק בתוכה והיא מוכנה לתת צ'אנס אחד אחרון, למרות שזה די מבלבל כשהיא לא בטוחה אם היא בכלל מסוגלת לאהוב, את מי, או איך אמורה להרגיש אהבת אמת.

מה חשבתי במהלך הקריאה

אמ;לק, רומן גרפי מ-ה-מ-ם, מתוק ואולי הכי חשוב - מדובר בסיפור רומנטי נקי ועדין שמתאים גם לנוער! אלו חסרים כל כך בנוף לדעתי ופשוט חבל. אבל איזה כיף כשכן יוצאים ספרים כמו אהבה בשנת הירח, שמציג סיפור אהבה צעירה בצורה מוצלחת וגם להיות ייחודי בדרכו שלו.

מבחינת העלילה - האמת שתהיתי כמה היא תחדש לי כי בסופו של דבר יש כל כך הרבה וריאציות שחוקות לסיפורי אהבה, אבל בפועל נהניתי ממנה מאוד. יש התייחסות יפה ועדינה לנושאים מורכבים מעבר לרומנטיקה, מה שיוצר שילוב נפלא שבו מערכת היחסים תופסת חלק אבל עדיין יש המון מקום לכל מה שמסביב.

אהבתי את הדמויות ממש, במיוחד את זו של ואל. היא לא עוד נערה אימפולסיבית וזועמת כמו שאפשר למצוא בלא מעט ספרי נוער וגם כשהצדדים הפחות הנעימים שלה יוצאים זה נעשה אמין ועם בנייה נכונה. היא מתמודדת עם לא מעט בכמה חזיתות ואני חושב שלואן יאנג הפליא לכתוב אותה בצורה מיוחדת. גם שאר הדמויות מוצלחות - לחלקן יש יותר עומק ויש כאלה שפחות, אבל המכנה המשותף הוא שכולן מאופיינות היטב וכמעט תמיד יש גם מורכבות כלשהי שמטופלת דרכן.

מה שמוביל אותי לדבר קצת לעומק על האזכור שיש בעלילה עוד דברים מעבר לרומנטיקה - אמנם מדובר בסיפור עם פרמיס רומנטי, אבל הוא ממש לא רק זה. כאמור, יש התעסקות נהדרת בנקודות מורכבות. אני מודה שלא תמיד יש מספיק פוקוס והיו קטעים שהרגשתי שאירועים מסוימים הם "על הדרך", אבל בסופו של דבר זה אכן סיפור אהבה. מה שכן, בתוצאה הסופית אני יכול לומר בפה מלא שהוא יותר מעוד סתם אחד כזה ויש בו גם הסתכלות רחבה ומעמיקה יותר על החיים מסביב.

כמה מילים על האיורים כי בכל זאת, מדובר בפורמט ויזואלי. אהבתי את הסגנון הכללי של פאם, אבל מה שבעיקר הרשים אותי היה השימוש הנכון בצבעים חמים וקרים כדי להעביר את עוצמת הרגשות בפאנלים מסוימים. מעבר לעובדה שהשינויים לא בהכרח מורגשים עד לרגע האמת (מה שמעיד על רמה גבוהה) אני חושב שדברים קטנים כמו אלה מזכירים לי למה אני כל כך אוהב קומיקסים, מאנגות ורומנים גרפיים. יש להם את היכולת להעביר את הסיפור במדיום נוסף ואהבה בשנת הירח עושה זאת נהדר.

יש איזשהו אלמנט של ריאליזם קסום בעלילה (שאני כמובן לא אפרט מחמת ספויילרים) אם כי בכנות, לא בהכרח הייתי ממהר לתייג אותו ככזה. אפשר כמובן להסתכל על זה ברובד "שטחי" וכן להכניס אותו למשבצת הזו אבל לדעתי יש אלגוריה יפה לתחושות מורכבות ועמוקות יותר כמו התמודדות עם אבל וטראומה. בכל אופן אני מתייחס אליו בראש ובראשונה כרומן ולא כפנטסטי.

לסיכום

אם זה לא היה ברור עד כה, אני חושב שאהבה בשנת הירח הוא רומן גרפי מקסים ברמות, שיתאים לא רק לחובבי הז'אנר, אלא גם לחובבי רומנטיקה נקייה (מעבר לנשיקה עדינה אחת אין בו כלום). יש בו אמירה ומסרים נהדרים והוא יתאים כבר מגיל 13- 14 לדעתי. הוא היה מתוק ממש ואני ממליץ עליו בחום.

טריגרים ותכנים רגישים

מוות, אלכוהוליזם, נטישה הורית.

352 עמודים | תרגום: דנה טל | יולי 2026

תודה שקראתם:)