אייבי + בין + אני

בּוֹאוּ לְבַלּוֹת עִם אַייבִי + בִּין, הַחֲבֵרוֹת הֲכִי טוֹבוֹת בָּעוֹלָם טַעַם הַגְּלִידָה הֲכִי אָהוּב עָלַי הוּא... מָה עָדִיף, שֶׁיִּטְרֹף אוֹתִי כָּרִישׁ אוֹ אַרְיֵה? שִׂיא הָעוֹלָם שֶׁהַלְוַאי שֶׁיָּכֹלְתִּי לִשְׁבֹּר הוּא...

מַתָּנוֹת שֶׁמּוֹצְאוֹת חֵן בְּעֵינַי וְיֵשׁ סִכּוּי שֶׁבֶּאֱמֶת אֲקַבֵּל: מַתָּנוֹת שֶׁמּוֹצְאוֹת חֵן בְּעֵינַי וּבָטוּחַ שֶׁלֹּא אֲקַבֵּל:

אַייבִי וּבִּין הִמְצִיאוּ שְׁאֵלוֹן. כֻּלָּם מֻזְמָנִים לְמַלֵּא אוֹתוֹ! גַּם אַייבִי וּבִּין מִלְּאוּ אוֹתוֹ, אֲבָל הֵן הִשְׁאִירוּ הֲמוֹן מָקוֹם בִּשְׁבִילְכֶם.

בְּסוֹף הַסֵּפֶר הֶחָדָשׁ יֵשׁ גַּם הַצָּעוֹת לִפְעִילוּיוֹת (מַצְחִיקוֹת) וַאֲפִלּוּ הַתְחָלוֹת לְסִפּוּרֵי אַייבִי וּבִּין שֶׁאַתֶּם מֻזְמָנִים לְהַמְשִׁיךְ. יִהְיֶה כֵּיף! (אֲפִלּוּ גְּבֶרֶת אַרוּבָּה-טֵייט מַמְלִיצָה!)