איילת השחר זו אסתר

מגילת אסתר שימשה לאורך הדורות כר פורה ליצירתם של מדרשים רבים אשר הרחיבו את העלילה המקראית, העמיקו אותה והאירו אותה מנקודות מבט מגוּונות. מהמדרשים הללו בולט במיוחד מדרש ייחודי ומרתק הקושר את סיפור המגילה לפסוקי מזמור כב בתהלים ומעמיד במרכזו את דמותה של אסתר המלכה. מדרש זה נשען על מסורת קדומה המזהה את "איילת השחר", הנזכרת בכותרת המזמור, עם דמותה של אסתר.

ספרו של שרגא פרל פורש בפני הקורא את סיפורה הייחודי של אסתר כפי שהוא משתקף מתוך מדרש תהלים למזמור כב, סיפור השונה הן מהעלילה המקראית והן מעיבודיה המדרשיים המוכרים מספרות חז"ל. ייחודו של סיפור זה מתבטא במיקוד העקבי בדמותה של אסתר, במעמדה הדרמטי בעלילה, ובזיקה ההדוקה הנרקמת בינה לבין לשון המזמור ותכניו. שורשיו של ספר זה בעבודת מחקר חלוצית שעסקה בשחזור שיטתי של מלאכת העריכה הייחודית של מדרש תהלים למזמור כב. מחקר זה חשף תמונה חריגה בנוף המדרשים למגילת אסתר בארץ ישראל בשלהי העת העתיקה. במרכזה של תמונה זו עומדת אסתר המלכה בשעת כניסתה הדרמטית אל המלך אחשוורוש, המלווה בתיאורים נרחבים של מצוקתה, בדידותה ותפילותיה. סיפור מדרשי זה משרטט מודל נשי של עמידה אמיצה באמונה ובתפילה לנוכח משבר ומצוקה. מודל זה נשא, ככל הנראה, מסר אקטואלי לבני זמנם של חז"ל, אך כוחו יפה לא פחות גם לימינו – כמקור השראה מדמותה של אסתר ומעוצמתה הרוחנית.