איליאדה חלק א´

ה , השירה האפית הגדִולֹה והמוקֱדִמת ביותר בספרות הציווילֹיזציההמערבית, נתחברה קֱרוב לֹוודִאי בשלֹהי המאה השמינית לֹפנה"ס. היצירההייתה לֹמסדִ תרבותי ביוון בכלֹ תולֹדִותיה החלֹ בעידִן הארכאי, עבור בתקֱופההקֱלֹאסית וכלֹה בעידִן ההלֹניסטי. כך גם ברומא, בה מחבר ורגילֹיוס את, שירת הגיבור הטרויאני המייסדִ את רומא, וכך החלֹ מן המאה הי"זועדִ ימינו. אכן, צדִקֱ הרולֹדִ בלֹום באומרו כי:

"האילֹיאדִה היא המסדִ השני בחשיבותו אחרי התנ"ך בעיצוב רוחו שלֹ האדִם בתרבות המערב"

הומרוס, דִמות מיתולֹוגית אשר לֹה נוהגים לֹייחס את חיבור שני האפוסים, ו , מספר ב (ספרים א - י"ב) עלֹ מלֹחמתם שלֹ שבטי ההלֹנים תחת פיקֱודִו שלֹ אגממנון, בטרויה, עיר מעטירה באסיה הקֱטנהדִרומית לֹמצר הלֹספונט. עילֹת המלֹחמה היא חטיפתה שלֹ הלֹנה, אשת מנלֹאוס מלֹך ספרטה ואחיו שלֹ אגממנון, בידִי פריס, בנו שלֹ פריאמוס מלֹך טרויה.

ברית השבטים ההלֹניים צרה עלֹ טרויה זו השנה העשירית מבלֹי שיעלֹה בידִה לֹפרוץ את חומותיה ולֹכבוש את העיר. בשלֹב מכריע זה פורץ ריב בין אגממנון המצביא העלֹיון לֹבין אכילֹס - גדִולֹ גיבורי יוון, וזה מסיג את גיסותיו ונוטש את שדִה הקֱרב. עתה נוטות כפות המאזניים לֹטובת הטרויאנים וכפסע ביניהם לֹבין ניצחון עלֹ הפולֹש וגירושו.

אולֹם גורלֹה שלֹ טרויה נגזר לֹחורבן, ועלֹ מנת לֹהגשים את הגזירה נרתמים אלֹי האולֹימפוס לֹמאמץ המלֹחמה. מהם מצדִדִים בהלֹנים: כך הרה אשת זאוס, פוסיידִון ואתנה, ומנגדִ נהנים הטרויאנים מחסדִי אפולֹו, ארטמיס ואפרודִיטה.