אין מקום ליותר טוב

"נשארתי אֵי־שם באמצע: לא בת ולא אמא, אלא מישהי חדשה שלא תכננה את התפקיד הזה, ולמרות זאת נכנסה אליו עם כל הלב, גם אם לא תמיד עם כל הכוח."

יש רגע שבו התפקידים במשפחה משתנים. ההורה שהיה שם בשבילנו מתחיל להזדקק לנו, ובלי שהתכוננו לכך, אנחנו מוצאים את עצמנו במקום חדש. בספר אישי וחשוף, מספרת היוצרת אורלי מוריס על התקופה שבה טיפלה באִמהּ, ומשתפת את רגשותיה ומחשבותיה על היחסים ביניהן, על מה שהתרחש בזוגיות ובהורות שלה במקביל, ובעיקר – על מה שהתרחש בתוכה.

בכנות יוצאת דופן, נותנת אורלי מוריס מקום למחשבות ולרגשות שלא תמיד קל להודות בהם, לצד האהבה, המסירות והרצון לעשות את "הדבר הנכון". איך לא מאבדים את עצמך בדרך? איך מתמודדים עם העומס הרגשי, העייפות, היחסים בין אחים, הצורך בעזרה, רגשות האשמה והפחד מהעתיד? ולבסוף, לאחר שפגשנו אותה בהתמודדות יום־יומית מלאה ברגעים כואבים, מצחיקים, ולעיתים אבסורדיים, היא שואלת, בשמה ובשם כל מי שעובר דרך דומה: האם אנחנו עושים מספיק?

אין מקום ליותר טוב הוא ספר למי שטיפל, למי שמטפל, למי שעוד ימצא את עצמו בתפקיד הזה, וגם למי שמבקש להבין משהו מעולמו של מי שנזקק לטיפול – ואולי יום אחד יזדקק לו בעצמו. הוא מציע מבט אישי ולא שגרתי על ההתמודדות ועל השינוי, ולצידם על הקִרבה, על ההומור, ועל הרגעים הטובים, המעוררים תקווה ומזכירים שהחיים ממשיכים.