אנחנו מתחילים בסוף
דאצ'ס רדלי רק בת 13, אבל בעיני עצמה היא פורעת חוק בוגרת ומסוכנת. אין לה ברירה, היא חייבת להגן על אחיה הקטן ועל אמא שלהם, סטאר, מפני המציאות בקייפ הייבן, עיירה מוכת עוני ופשיעה.
סטאר היא לא אמא טובה ודאצ'ס יודעת למה. אומנם עברו שלושים שנה מאז הטרגדיה שפקדה את משפחת רדלי, אבל סטאר עוד לא התגברה עליה. והיא לא היחידה. גם ווק, מפקד המשטרה המקומית, עוד מלקה את עצמו על חלקו בפרשה. וכעת הפצעים עומדים להיפתח מחדש. שום דבר כבר לא יהיה כפי שהיה.
אנחנו מתחילים בסוף הוא רומן עוצמתי ובלתי נשכח על אהבה ונקמה, על הקרבה ועל כוחה של משפחה - גם כשהיא לא מושלמת. זהו סיפור חשוף ויוצא דופן, שמזכיר לקוראיו שסוף, גם כזה שמשאיר אדמה חרוכה, יכול להיות נקודת ההתחלה.
על המחבר
ספריו של כריס ויטאקר תורגמו לעשרות שפות וזיכו אותו בפרסים רבים ובשבחי הביקורות והקוראים ברחבי העולם.
"אנחנו מתחילים בסוף" מציג סיפור מורכב ורב-רבדים על משפחה, פשע ותקווה בעיירה קטנה. הספר מתאים לקוראים המחפשים דרמה משפחתית עמוקה המשולבת באלמנטים של מתח ופשע, ומציע מבט מרתק על התמודדות עם טראומות העבר והשלכותיהן על ההווה.
לצפיה בכל הקופונים וההטבות באתר
מחירים לספר דיגיטלי
מחירים לספר מודפס
הוספת ביקורת
ביקורות
על הספר
בעיירה קטנה בשם קייפ הייבן, חיה לה משפחת רדלי - או יותר נכון, תא משפחתי שבקושי שורד המורכב מאם חד הורית לא מתפקדת, בת בשם דאצ'ס שקוראת לעצמה פורעת חוק ועושה כמיטב יכולתה להגן על אחיה הקטן רובין. דאצ'ס כבר רגילה לדאוג לרובין ולסטאר (האם) והיא גם יודעת שהמשפחה ואפילו העיירה סוחבת טראומה סבוכה שהתרחשה שלושים שנה קודם המשפיעה על חייהם עד היום.
ובכל זאת, היא לא לגמרי לבד, צ'יף ווקר הכמעט מובטל עדיין מקווה שמה שהיה בעבר יוכל לחזור, והוא מסייע לסטאר וילדיה בדרכו שלו.
תוך כדי הסיפור אנחנו מגלים מה היתה הטרגדיה, דמויות חדשות, ואירועים שחושפים מחדש פצעים ישנים שגם מתמזגים לכמה חדשים שנוצרים במהלך הדרך.
מה חשבתי במהלך הקריאה
טוב, זו עומדת להיות דיסהמלצה, כך שאם חשקה נפשכם בפוסט ממליץ - הפעם זה קצת פחות המקום.
אנחנו מתחילים בסוף היה אחד הספרים ששמתי עליהם עין מההפצה האחרונה, הוא היה נשמע לי מסקרן וגם מוגדר כמותחן שזה בהחלט משהו שהוסיף לי חשק לנסות אותו, מפה לשם קראתי אותו די מהר מאז שהנחתי ידיי על עותק ולמרות שעל פניו הספר מורכב מדברים שאני אוהב, לצערי הוא פשוט לא עבד לי.
אז למה בעצם? הספר מתחיל איטי יחסית, ולוקח לו זמן להתניע, או לפחות כך חשבתי בהתחלה. העלילה אכן מתקדמת בשלב כלשהו אבל יש לי תחושה שהסופר ניסה להעביר פואנטה שבכלל לא נגעה בי בעיקר בגלל כל המסביב ברמת התכנים - הם קשים וכבדים, ובעיניי לא משרתים מספיק את קו העלילה כדי שאני אבין למה הם שם.
למרות שהספר ברובו מורכב מרצף אירועים קשים, יש בו רגעים סוחפים, מצאתי את עצמי קורא אותו בקצב קצת מהיר יותר מהרגיל שלי, והוא אפילו כמעט נגע בי בנקודות מאוד מסוימות, אבל אז שוב צץ לו טוויסט קשוח שמחק את התחושות.
וכן, אני מבין שיש מסר כלשהו לגבי החיים/התמודדות, אבל בסופו של דבר הרגשתי שזה הרבה יותר מדי בשביל להבהיר נקודה שנשארת מעורפלת.
קצת על מבנה העלילה - אנחנו מתחילים בסוף הוא ספר על דמויות ועל התהליכים שהן עוברות, על הגבולות המוסריים שלנו כבני אדם והמורכבות של העולם.
אנחנו נעים הלוך ושוב בין נקודות המבט של דאצ'ס ושל צ'יף ווקר וחווים איתם את ההשלכות של כל אירוע כדי להציג את ההתפתחות שלהם כאנשים, חשוב לי לציין שהשינוי יכול להתרחש גם באמצע פרק ללא הכנה ולא בצורה שמשרתת את העלילה לטעמי (וזה אחד הדברים שהכי קשה לי איתם בספרים למעט מקרים חריגים).
זה בעצם המבנה עד שמגיעים לסוף הספר שאמנם סוג של סוגר מעגל, אבל הוא מריר וקצת מעורפל ככה שאפילו מבחינת סיום מוצלח לא יצאתי מסופק.
הזכרתי שהוא מוגדר כמותחן, והאמת שכבר לפני הקריאה שמעתי שהוא בכלל יותר לכיוון הדרמה, מה שאני יכול לאמת גם מבחינת החוויה שלי, ובכל זאת - היו בו מאפיינים שדווקא מדברים אליי על הנייר דווקא בגלל שהוא לא מותחן, פשוט בפועל לא התחברתי מהסיבות שפורטו לעיל.
טריגרים ותכנים רגישים
זנות, הטרדה מינית, סמים, התאבדות, רצח, מוות, מחלה סופנית, קללות ושפה גסה, אלימות, פציעות ועוד.. מדובר בספר קשה במיוחד, גם באופי הכתיבה מעבר לתכנים הרגישים עצמם.
לסיכום
אם חיפשתם ספר דרמה כבד לעבור איתו מסע מפותל וארוך, אנחנו מתחילים בסוף הוא הספר המושלם למטרה, חשוב להדגיש שלא מדובר במותחן, ולמרות שהוא מותח בחלקים מסוימים זה לא הופך אותו לספר מתח.
הפעם לא נהניתי, אבל כמובן שיש מקום גם לדיסהמלצות - לפעמים הן אפילו חשובות יותר, והיי! אולי מהסקירה הבנתם שהוא דווקא מתאים לכם.
תודה שקראתם:)
לייק לביקורת
כולנו אוהבים לפרגן לעצמנו, אבל הפעם נשאיר את זה לאחרים (:
