
אני אהרוס אותך
ריצ'רד בויל, מורה בתיכון, מעולם לא דמיין את עצמו מתעמת פנים אל פנים עם אדם חמוש. אבל כשהוא מבחין בתלמיד לשעבר צועד בשטח בית הספר עם פצצה טעונה לגופו, הוא לא מהסס אפילו לרגע לפני שהוא רץ לכיוונו. כי ריצ'רד אוהב לעזור לאחרים, ויש האומרים (בוני אשתו, למשל) שלפעמים קצת יותר מדי. הפעם, ברור שהוא סיבך את עצמו בצרות.
מעשה הגבורה של ריצ'רד מתפרסם, אבל אור הזרקורים מפנה אליו גם את תשומת ליבו של סחטן מטורף. הדברים מסתבכים במהירות ויוצאים משליטה, שקר אחד מוביל לאחר, שתיקה אחת לבאה אחריה, וריצ'רד מוצא את עצמו במערבולת של אִיומים. נדמה שכולם מסתירים ממנו משהו, והוא לא יודע אם יצליח למצוא את האשם ולצאת מהבור שנפל אליו.
בספרו החדש אני אהרוס אותך חושף בפנינו לינווד ברקלי אט־אט סיפור מחמם לב ועוצר נשימה על חברות, על גבורה (או טיפשות) ועל זוגיות.
ספר מרתק לחובבי מתח ועלילות מורכבות, המציג דיוקן אנושי של גיבור לא צפוי הנאבק בנסיבות קשות.

לצפיה בכל הקופונים וההטבות באתר
מחירים לספר דיגיטלי
מחירים לספר מודפס
הוספת ביקורת
ביקורות
על מה הספר?
ריצ׳רד בויל הוא מורה לספרות בתיכון. יום אחד באמצע שיעור הוא קולט מהחלון אדם שנכנס לשטח בית הספר, עם מה שנראה כמו פצצה. לריצ׳רד יש תכונה מעצבנת – הוא נוטה לשחק את תפקיד הגיבור, גם כשזה מסכן אותו. הוא רץ לנסות להציל את בית הספר ולעצור את הטרוריסט – שמתגלה כתלמיד לשעבר שהגיע לנקום בכמה מהמורים שלימדו אותו (כל זה קורה בפרק הראשון). אחרי שבויל מגיע לחדשות כגיבור, הוא מגלה שהאירועים רק סיבכו אותו עוד יותר: משפחת התלמיד רוצה לתבוע אותו, ההורים של חלק מהתלמידים לא מרוצים מתכני הלימודי שלו, תלמיד לשעבר מנסה לסחוט אותו, והמתח בינו לבין אשתו – שגם ככה היה גבוה – רק הולך ועולה עם כל צרה שמגיעה וכל סוד שהם שומרים אחד מהשני.
מה חשבתי עליו?
הספר מתחיל סצנה שלוקחת אותנו ישר למתח קיצוני – עימות עם אדם שמחזיק פצצה. מאותו רגע, הספר ממשיך בקצב מסחרר ומותח בלי להפסיק. הספר הוא לא ממש ספר בסגנון בלשי, רק בערך באמצע הספר יש 2 תעלומות משניות של ״מי עשה את זה״, אבל למרות שדי מהר הבנתי במי מדובר – זה לא הרס לי את הספר. ההנאה עצמה מהספר היתה מהמתח של איך ריצ׳רד יצליח לצאת מכל התסבוכות שמקיפות אותו, ופחות סביב התעלומות עצמן.
לברקלי יש נטיה להכניס בספרים שלו כל מיני פרטי שוליים, שבסוף הספר באים לידי ביטוי – אם זה בפתרון זהות הפושע, או ביכולת של הגיבור להיחלץ מהמצב. מהרגע שקלטתי את זה, התחלתי לשים לב בספרים שלו לכל מיני פרטים חריגים ו״סימנתי״ לי אותם בראש, בניסיון לנחש איך הם יבואו לידי ביטוי בסוף הספר. גם פה הצלחתי לנחש את הפרטים אבל לא איך הם יהיו קשורים לסוף וזה היה מגניב איך הוא השתמש בהם בסוף הספר.
כתבתי בעבר שהספרים של ברקלי לא אחידים בעיני – יש כאלה שפחות אהבתי (דווקא היותר מוכרים שלו) וכאלה שיותר אהבתי, והספר הזה מצטרף לאלו שאהבתי יותר. הספרים שלו הם ״ספרי טיסה״ – לא משהו מאד עמוק אלא משהו שסוחף אותך לשקוע בו ועוזר להעביר כמה שעות מרתקות בהנאה, וזה לגמרי סוג הספרים שאני אוהבת – ספרים קלילים וסוחפים.
למרות שמדובר בספר מתח ״גנרי״ במובן מסויים – הוא כן מעלה גם כמה נקודות עמוקות וחשובות כולל ביקורת חברתית על נערי שוליים שנעלמים תחת המערכת. יש בספר גם דיון מאד מעניין סביב טריגרים בספרים – דיון שרלוונטי להרבה מהקוראים.
רק משהו אחד קטן ומעצבן – יש משהו קטנטן בתרגום שלא עבר טוב (בדקתי בספר המקורי באנגלית) ובלבל אותי ממש לגבי העלילה ובסוף כבר בזמן קריאת הספר הנחתי שמדובר בבעיית תרגום (לא בטוח שהיתה דרך אחרת לתרגם ואני לא מאשימה את המתרגמת) ואחרי זה באמת וידאתי את זה.
אבל חוץ מזה – באמת ספר מותח ממש שיעביר לכם כמה שעות של הנאה מורטת עצבים.
טריגרים ותכנים רגישים
רציחות, פציעות, זוגיות רעילה, סחר בסמים, זכרונות מהעבר על הטרדה מינית וניצול מיני עם קטינים.
הוצאת מודן | תרגום: מיכל כהן | 368 עמ׳ | ספטמבר 2025
לייק לביקורת
כולנו אוהבים לפרגן לעצמנו, אבל הפעם נשאיר את זה לאחרים (: