אסטרטגיה מדינית בעידן של טירוף

ייעודו של התהליך המדיני הקרוי

תהליך השלום

הוא להסיג את ישראל אל קווי שביתת הנשק מ1949- או בסמוך להם. והיה אם יושג יעדו של התהליך, אלה תהיינה תוצאותיה של הנסיגה: א. ללא הרי יו"ש והגולן, שלושת המאחזים האסטרטגיים היחידים בארץ ישראל המערבית, תימצא ישראל במצב שהוגדר על ידי שמעון פרס:

ללא גבולות בני הגנה, תישמד המדינה במלחמה

. ב. ויתור על חבלי יהודה ושומרון שהם ערש היהדות, וחלוקתה של ירושלים ירוקנו את הציונות מתכלית קיומה. ג. כינון מדינה פלשתינית נוספת בארץ ישראל המערבית, על זו שבירדן,

היא עשיית פלסתר מעקרון הזכות להגדרה עצמית ומסווה שקוף במאבק הערבי לדלגיטימציה של מדינת ישראל

(יצחק רבין). ד. באוסלו חתמה ממשלת ישראל על הסכם עם ארגון היה שבעת החתימה, והוא נותר עתה, מחויב להשמדתה של מדינת היהודים מכוח חוקתו/אמנתו. הכחדתה של ישראל חקוקה בראשי התיבות של שמו:

הארגון לשחור פלשתין

, וכן בסמלו שהוא מפת ארץ ישראל המערבית כולה. ה. כושר הרתעה גרעיני, שעיקרו

השמדה הדדית מובטחת

, מותנה ביכולת הרתעה קונבנציונלית. עם אובדן הרתעה קונבנציונלית בגבולות 1949 תאבד לישראל ההרתעה הגרעינית. ו. בגבולות אלה תאבד לישראל שליטה טריטוריאלית על שני שלילים בקירוב ממימיה. ז. השטחים ששוחררו במלחמת העצמאות, המשתרעים מעבר לגבולות החלוקה מ1947-, מוגדרים כגבולות שביתת נשק, והם ארעיים מעצם הגדרתם. מכאן, שביטול חוק הגולן כתנאי למסירת השטח לסורים, יהווה תקדים לדרישה ערבית לדחיסת ישראל אל גבולות החלוקה. ח. כלל יסוד במשפט הבינלאומי קובע, כי אין התוקפן שהובס במלחמת מגן רשאי לטעון לבעלות על שטח אותו איבד. מכוחו של כלל זה איבדו מדינות הציר במלחמת העולם השניה שטחים נרחבים. מסירת שטחי מולדת לאויב תהיה לא רק מעשה של עידוד לתוקפנות הערבית, אלא הודאה בטיעון הערכי כי ישראל היתה הצד התוקפן בכל מלחמותיה. כך יושמט הבסיס המוסרי מעצם קיומה של מדינת היהודים. ט. מידת הסיוע שמעניקה מעצמה למדינה קטנה עומדת ביחס ישר למידת התועלת שמדינה קטנה מביאה למעצמה. חדלה התועלת - פסק הסיוע. ישראל, מיקרו-מדינה מסורסת ודחוסה ב

גבולות אוושיץ

(אבא אבן) תחדל להיות נכס אסטרטגי לארה"ב, תהפוך לנטל פוליטי ותופקר בהזדמנות הראשונה. ניתוח נרחב של ט` העיקרים הנ"ל הוא רק אחד מן ההיבטים בספר שלפנינו.