אפר על ראשה

לבושתי, עד לאחרונה ממש - לא שמעתי כלל על חוה עציוני הלוי או על ספריה. לא מזמן, באופן אקראי לחלוטין התגלגל אלי עותק של ספרה הנפלא "אפר על ראשה", ונשאבתי אליו במהירות מהתחלה.

הספר הזכיר לי במידה רבה את ספריה המופלאים של יוכי ברנדס. אני מוקסם שוב ושוב כאשר אני פוגש את היכולת להחיות עולם שהתאבן בין דפי ספרים מאובקים, ולהקים לתחייה דמויות עתיקות, להאניש בני אדם שעם הזמן הפכו לסמלים חסרי אופי אישי.

חוה מקפידה מאוד לא לסטות ממה שנאמר בתנ"ך. יחד עם זה ברור שהיא נטלה לעצמה חירות ספרותית להאריך במקום שבו התנ"ך קיצר.

הקריאה בספר לימדה אותי כמה בור וחסר ידע אני בתנ"ך. כמה דמויות לא זכרתי, או לא ידעתי מקיומן. בטח ובטח שלא ידעתי לטוות את כל הדמויות למארג ססגוני, אחיד ומדויק היוצר תמונה מושלמת ומרהיבה.

רגע, אז מהו בכלל תוכן הספר?

זהו רומן שנטווה בין תמר בת דוד לבחור עני, אך מרשים. איש שמהותו וזהותו הן חידה, שפתרונה עלול לסבך את הכל.

הרומן מתחיל רגע לאחר האונס הנורא שעוברת תמר (קשה לי לשפוט בזה, אבל חשתי קצת טעם לפגם בנקודה הזו שבה רומן כה טהור מתחיל בסערה - היישר מנקודת השפל של האונס הבזוי).

יש שם אהבה, נקמה, תככים, מזימות ושאר גינוני מלוכה.

התנהלות בית הנשים בארמון דוד, דוד ובניו, הנסיכים בינם לבין עצמם, וארמון המלוכה כלפי הצבא והעם.

רגעים שונים נשזרים אלה באלה ויוצרים מארג קסום שקשה להינתק ממנו.

המשלב הלשוני של הספר מורכב משפה תנכי"ת ושפה שנשמעת בת ימינו. תוך כדי קריאה, היה נראה לי שאין כאן מספיק עקביות, כך שבאותה שיחה, או בפי אותה דמות - ניתן למצוא שני משלבים שונים.

בסיום הספר הבנתי שיש כאן שילוב מכוון, אבל עדיין יתכן שהיה אפשר לעשות את השילוב באופן מעט יותר מסודר ושיטתי.

לסיכום:

נהניתי מאוד מאוד מקריאת הספר, שמחתי לגלות סופרת שלא הכרתי קודם (הבושה היא שלי), ושבבירור ארצה לקרוא גם את שאר ספריה.