ארבעה בתים וגעגוע‏

"אני שומע אותה יוצאת מהמקלחת, ויכול ממש לראות, דרך הקיר, איך היא מברישה את השיער הארוך שלה, פורמת את הקשרים עד שהוא נהיה חלק. אני שומע אותה מדברת, לא ברור עם מי. אני לא מבין אף מילה, אבל הטון מוצא חן בעיני. מלא מרץ, דעתני, נכון תמיד לפרוץ בצחוק. אני חושב לעצמי: גם היא לבד בבית. בדיוק כמוני.

עמיר ונועה, זוג סטודנטים, עוברים לגור יחד בפעם הראשונה. בקיר שמפריד בינם לבין סימה ומשה, בעלי הבית שלהם, פורץ משה אשנב קטן, כדי שהדיירים יוכלו להרים את מתג הדוד המשותף. אבל מהר מאוד מתברר שחוץ מיד אקראית עוברים דרך הפתח הזה גם דברים אחרים. לגמרי.

ארבעה בתים וגעגוע הוא רומן סוחף ומענג על ארבעה זוגות וילד אחד בלתי נשכח, שחיים בית ליד בית ביישוב קטן ליד ירושלים. לכל זוג סיפור משלו, אלא שבתוך זמן קצר הסיפורים מתחילים להתערבב ולעבור דרך הקירות. קשרים מותרים, אהבות ניצתות, וכל מה שהיה יציב ובטוח, מתחיל לרעוד.

"יותר מכל, מלא ספרו של אשכול נבו ישירות שובת לב שאינה גורעת מעומקו וממורכבותו. הוא אינו מסתיר את מה שעומד בלבו, ובכך גורם לנו לפתוח את לבנו אליו ולהתרגש ביחד איתו"
(נועה מנהיים, תל אביב, ידיעות אחרונות)

"הכתיבה של אשכול נבו מרשימה, בעיקר מפני שהיא שאפתנית ורחבת מנעד, ומפני שהוא מיטיב לזהות ולדובב הנעות לאומיות, רגשיות ודתיות סותרות"
(עומרי הרצוג, "תרבות וספרות", הארץ)