בית תשיעי

על הספר

גלקסי "אלקס" סטרן עברה חיים לא פשוטים בכלל והיא בסך הכול רוצה להיות נורמלית ולהצליח באוניברסיטת ייל כסטונדטית מן המניין מה שיתן לה קצת שלווה.

הבעיה הקטנטנה שהיא לא סתם לומדת באוניברסיטה אלא היא גם חלק מחברה סודית של משתמשי קסם ברחבי האוניברסיטה, ואלקס נבחרה במיוחד כדי לפקח על שמונת הבתים הגדולים שמתמחים באומנויות קסם שונות, דווקא בגלל שונות שהיא הייתה מעדיפה להיפטר ממנה לחלוטין.

יחד עם הניסיון הכושל לשלב בין חיים כפולים ולהתמודד עם היעלמות המנטור שלה, אלקס מתוודעת כחלק מעבודתה לרצח שבמבט ראשון לא נראה מעורב בענייני הבתים אבל היא מחליטה בכל זאת לבדוק את הפרשה, מה שגורר אותה לסחרור בלתי פוסק של סכנות שונות ואכזריות.

מה חשבתי במהלך הקריאה

איזה ספר מעולה! הוא לחלוטין לא מותאם לכל אחד מבחינת התכנים הקשים שלו ועדיין מדובר כנראה באחד הספרים היותר טובים שקראתי בחודשים האחרונים.

למען האמת, זה לא שהרעיון הכי מקורי בעולם, דמות ראשית בתפקיד הנבחרת, אגודה סודית וכל מה שאנחנו רגילים אליו מספרי פנטזיה + דארק אקדמי, אבל הביצוע שלו פשוט נהדר - בדיוק ככה עושים את זה! זו גם ההוכחה שאין שום בעיה בלכתוב תוכן לא בהכרח מקורי כל עוד הוא מבוצע נכון.

אני ארחיב עוד בפסקת הרגישויות, אבל מדובר בספר אפל וקשוח. ברדוגו יצרה סיפור שלם שמסתמך על הצדדים החשוכים יותר של האנושות, זה מורגש מאוד מאלקס כגיבורה ומההתנהגות שלה אחרי חיי הרחוב שהיא חוותה, ובכלל כדמות ראשית אלקס אמינה ומכניסה אותנו לעניינים כמו שצריך.

הספר מתחיל בפרולוג בזמן הווה וישר זורק אותנו אחורה בזמן בין תקופות קודמות שנעות על שני צירי זמן, זאת אומרת שאנחנו לומדים לאט לאט את הסיפור מהחודשים האחרונים בחייה של אלקס כהתחלה ואז חוזרים לתקופה מוקדמת יותר, לדוגמא - מתחילים בסתיו שעבר כדי לספר לנו את האירועים שהתרחשו בהם ואז אחרי שגילינו אותם ציר הזמן משתנה לעונה אחרת לספר לנו עוד חלקים מהעלילה.

נשמע מבלבל? קצת. ברדוגו זורקת אותנו למים מיד בהתחלה אבל כשמתרגלים זה מאוד ברור ואפילו מיוחד (אישית לא לקח לי יותר מדי זמן, בעיקר הפרולוג בלבל אותי).

בגלל הדרך שבה הספר מתחיל והנסיבות שמתניעות את העלילה אפשר בכלל לסווג את הספר בז'אנר מתח/תעלומת רצח עם פנטזיה שנוכחת די הרבה, אבל ככל שמתקדמים הפנטזיה בולטת יותר כי אנחנו מגלים אותה לאט לאט.

מצד שני לפעמים הרגשתי שיש יותר מדי פרטים להתמקד בהם וכיווני חקירה, מה שקצת הקשה עליי לעקוב אם הייתי פחות מרוכז, הספר כבד מכל הבחינות והוא לא בדיוק קריאה קלילה.

הפנטזיה בספר שברדוגו בנתה מתבטאת במערכת קסם נהדרת - אפשר להשתמש בקסמים עם חפצים מסויימים שכושפו או אפילו לעשות טקסים קטנים למטרות שונות, אבל עיקר הקסם מגיע מריטואלים אפלים של הבתים שמתמחים כל אחד בקסם משל עצמם. כן הייתה חסרה לי התעסקות מעמיקה יותר במערכת הקסם, לא הפנטזיה עצמה אלא יותר רקע של הבתים, קצת הרגיש לי שברדוגו שמה תפאורה מסביב כדי שהעולם ירגיש מאסיבי, וזה עובד, רק חבל לי שלא תהיה כנראה עוד התעסקות בה (לפחות זה מה שמסתמן מהצורה בה הספר מסתיים כהכנה לספר הבא).

אם כבר הספר הבא, יש לי תחושה ששם הרומנטיקה תהיה קצת יותר נוכחת, בבית תשיעי היא לא קיימת (יש משהו קטנטן אבל הוא לא רלוונטי מספיק בעיניי) שזה האמת מרענן, לעומת זאת מסתמן שבספר ההמשך זה יתפתח לאנשהו.

טריגרים ותכנים רגישים

אלימות ורציחות גרפיות, סמים, טקסים אפלים עם תיאורים קשים ומפורטים, פציעות ותיאורי דם, תיאור רוחות רפאים שחלקן מטרידות מאוד, קללות ושפה גסה, כפייה.

מיניות - יחסי מין, תקיפה מינית, אונס.

לסיכום

בית תשיעי הוא ההתנסות הראשונה שלי עם ברדוגו, והאמת שהתרשמתי לטובה, היה מדהים ממש למרות התכנים הקשים (שגרמו לי לעצור את הקריאה פעם אחת) ואני לגמרי מחכה להמשך! הספר הוא חלק מדואולוגיה, והשני ממש בקרוב אצלנו לפי מה שאני יודע ככה שאין מה לדאוג שהוא לא יתורגם.

תודה שקראתם:)