במקדש הזה היחיד, בבשר

הדברים הבאים

בְּיוֹם שִׁשִּׁי אַתְּ הוֹלֶכֶת לַשּׁוּק לַעֲשׂוֹת בַּהֲמֻלָּה
הָרְחוֹב רָעֵב וְרוֹצֶה אֶת זֶה זוֹל הַשֶּׁמֶשׁ נִרְטֶבֶת מַהֵר
אַתְּ זְהוּרָה וְנֶחְרֶצֶת אֶל תּוֹכוֹ שֶׁל הָמוֹן
יֹפִי פָּגוּם כְּשֶׁלָּךְ מַכִּישׁ וְנִשְׁאָר לְהַבִּיט
עוֹד שְׁנֵי רְגָעִים וְהֵם צְפוּפִים כְּפִי שֶׁרָצִית בָּם
קַלִּים מְאוֹד לְהִנָּתֵּן בְּקוּרִים
נִצָּבִים בְּצָמָא גָּדוֹל
מָה שֶׁצּוֹרֵחַ צוֹרֵחַ אַתְּ לֹא מַפְסִיקָה
כָּל מָה שֶׁכָּאַב לָךְ יִלָּקַח הַיּוֹם חֲזָרָה
לֹא נִתָּן יִהְיֶה לְהַחֲזִיק בָּךְ יוֹתֵר וּבִכְלָל
הַדְּבָרִים הַבָּאִים מִן הַנְּקָמָה

ספר הביכורים של קים מידן הוא פריצה מרהיבה של פואטיקה ייחודית, מובחנת, מתמסרת, חכמה ויפה להפליא. הספר כולל כ-40 שירים בנושאים מגוונים. הדומיננטיים ביניהם: ילדות, נשיות, זוגיות ומשפחה. תחת הנושאים המובהקים של הספר חותרים מתחים משניים, למשל: קדושה ופריצות, הטבעי והמלאכותי, מיתולוגיה ואמנות עכשווית. הפואטיקה של מידן בשלה באופן מפתיע לספר ראשון בין השאר הודות ליכולת נדירה לתאר באיפוק מצמית וסוגסטיבי ביטויי אלימות מינית. עיצוב המרחק האסתטי באופן זה מעניק למחאה הנועזת והחשופה בשירתה אמינות ושכנוע רטורי. בבסיס הפואטיקה של מידן עומדת שאיפה כפולה. מחד גיסא, השאיפה לטקסט הגבישי, האסתטי, המיתי והוירטואוזי, ומאידך גיסא השאיפה לומר את הדברים כפשוטם, בגסותם, מבלי לסטות כמלוא הנימה מהאמת הרגשית המחייבת של הדוברת.