בסוד לויתן

ליותן הוא סמל מובהק של העולם המיתולוגי, שהתנך הוריד אותו ממעמדו. במדרשי חזל ובקבלה חוזר הלויתן למסמל את כוחות הטבע, אשר הקשר איתם מעניק לחיים חיוניות, ארוס ומשמעות. חקר עולם המיתוס בכלים שפיתחה פסיכולוגיית המעמקים יוצר רובד נוסף של הבנה לתהליך זה של שיבת המיתוס אל ארון הספרים היהודי.

התנך הרג את האלות, מקובל לומר, אולם לא רק האלות הורחקו מן המקרא. התנך הכריז מלחמה על האלילות ועל כל הכרוך בה – ובתוך כך הרחיק מתוכו את המיתוס. אולם עצם המאבק המתמשך במיתוס מעיד על משיכה עזה אליו, והתנך עצמו מעיד על קיומם המתמשך של הפולחנים הפגניים, חרף עמדתם הנחרצת של ה כוהנים והנביאים.

בסוד לויתן עוסק בכמיהה אל החוויה המיתית שהיו לה גילויים רבים, אשר בחלקם הגדול לא זכו עד כה לבחינה ולעיון. בסוד לויתן קושר את דחיית המיתוס ואת דחיית העיקרון הנשי בתנך עם התרחקות מעיון פסיכולוגי בטבעה של נפש האדם.

כל אלה חוזרים ליהדות במלוא עוצמתם במסורת החשיבה המיסטית: במדרשי חזל, בקבלה ובחסידות. הבנת המיתוס כהתגלות של מעמקי נפש האדם ושל רוח השבט מאפשרת להתבונן בארון הספרים היהודי התבוננות מחודשת – עתיקה מצד אחד וקרובה לרוח ימינו מצד שני.