בעצלתיים

אפרים ברודר רצה לעלות על הבמות ולשמח יהודים. הוא רצה את אהבת הקהל, את תשואותיו ואת כספו. אלא שבמקום לנסוע אל בירות התיאטר של היהודי בערי המערב הגדולות, דרכיה של ההיסטוריה היהודית הובילו אותו מכל המקומות – לארץ ישראל של העלייה השנייה.

בין סמטאות יפו העותמאנית ושפך נהר העוג׳ה, הירקון, אפרים ברודר מחפש לעצמו במה וקהל. העברית שאותה הוא נאלץ ללמוד משמשת אותו כשחקן, אבל גם כדי לכבוש את ליבה של היפה בשחקניות, רחל בק.

בשנת 1913 מְזמן המקרה לצמד השחקנים הנודדים והכושלים אפרים ורחל מפגש עם תימהוני בעל מצלמת ראינוע. יחד הם נקלעים להפקה עברית של סרט אילם. על רקע גלריה של אנשי תיאטרון ועסקנים ציונים מוכרים יותר ופחות נעה העלילה בין יפו, ירושלים, חדרה והגליל.

באחד משיאיו של הרומן יוצא צמד השחקנים למסע סהרורי ברחבי ארץ ישראל. יחד איתם על סיפון עגלת מספוא נוסעת מצלמת אירוסקופ אירופית, שמבעד לעדשותיה נראים נופי הארץ כמו תפאורה הוליוודית של ימי ראשית תעשיית הסרטים.

עלילת בעצלתיים בוראת עולם עשיר וצבעוני שמציאות ובדיה משמשות בו בערבוביה. זהו עולם של חולמי חלומות והוזי הזיות שנקלעו במקרה אל תוך ימי הסער והפרץ של התנועה הציונית.

אלא שכמו להכעיס, גם בתוך הרוחות העזות המנשבות, מתעקשים גיבורי הרומן להתנהל בקצב משלהם, בעצלתיים.