גלי משחקת אותה

הַמּוֹרָה כִּנְּסָה אֲסֵפַת הוֹרִים מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ כְּדֵי לָדוּן בַּחֲגִיגַת סוֹף הַשָּׁנָה. זֶה נִשְׁמָע מַבְטִיחַ, נָכוֹן? אָז זֶהוּ, שֶׁלֹּא. כְּשֶׁאִמָּא נוֹפְפָה מוּלִי בְּדַף הַהַצָּעוֹת רָתַחְתִּי מִזַּעַם. ״יוֹם שֶׁל פְּעִילוּת? מִשְׂחָקִים שֶׁל פַּעַם?״

וְלֹא הָיִיתִי הַיְּחִידָה שֶׁהִתְנַגְּדָה לָרַעְיוֹן הַלֹּא מַלְהִיב. בְּרֹאשׁ הַמִּתְנַגְּדִים עָמַד אָבִיב, שֶׁהִצְטָרֵף לַכִּתָּה שֶׁלָּנוּ רַק לִפְנֵי שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וְשֶׁכְּבָר זָכָה בַּכִּנּוּי ״קוּטֶר מִקְצוֹעִי״.

אֲבָל כְּשֶׁתִּרְגַּלְנוּ מִשְׂחָקִים כְּמוֹ יָם יַבָּשָׁה, קְלָאס וְחָמֵשׁ אֲבָנִים, לָמַדְתִּי מַשֶּׁהוּ עַל הַמִּשְׂחָקִים שֶׁל הַחַיִּים, שֶׁבָּהֶם הָעֶצֶב גָּר לְיַד הַשִּׂמְחָה וְהַדְּמָעוֹת נוֹשְׁקוֹת לַצְּחוֹק. מַה לָּמַדְתִּי? תַּתְחִילוּ לִקְרֹא!