גן החורף

Winter Garden/ Kristin Hannah

הידוע גם בשמו בעברית "גן החורף" של כריסטין האנה, אך אני מתייחסת למקור אותו קראתי ולא לתרגום בעברית.

נתחיל בזה שאני ידועה בזה שיש לי הצתה מאוחרת. אבל ממש הצתה מאוחרת. לאחרונה התמכרתי ל- והתאהבתי בסדרת הטלוויזיה Firefly Lane המבוססת על ספרה של האנה הקרוי באותו שם ומתורגם ל:"דרך הגחליליות". התחלתי בעבר ועצרתי והפעם התמסרתי ובאמת אני חושבת שלפעמים המפגשים שלנו עם סדרות או ספרים יכולים להיות שונים בהתחשב בזמן ובמקום בו הם תופסים אותנו. הפעם משבר הזהות וגיל הארבעים (משבר זו מילה חזקה מדי, אולי שאלות?) האישי שלי, חבר היטב לאלו של הדמויות והמסע שלהן מילדות לבגרות שיקף את ההתפתחות והשינויים בתפיסת העצמי יחד עם מקומות של צמיחה מחד ותקיעות מאידך. לא ארחיב על דרך הגחליליות אבל אומר שההתמסרות שלי לסדרה ולדמויות הייתה בצורה יוצאת דופן ושחשתי מה שלא חשתי הרבה שנים בצפייה בטלוויזיה. לכן, כשהסדרה נגמרה ונשארתי עם כל הרגשות הללו שלא ידעתי לאן לתעל תהיתי לעצמי מה לעשות עם חיי. כמובן שהייתה ההתלבטות האם לקרוא את הספר עליו הסדרה מבוססת, אבל לא בטוחה שהייתי חוזרת על הכול בשלב זה. מה שכן, הזמנתי לפני כמה חודשים מארז של חמישה מספרי האנה, (קראתי את The Nightingale - הזמיר וכתבתי עליו סקירה כאן) אז הפתרון לקרוא עוד ספר של האנה קסם לי ובהחלט הסתבר כהחלטה המושלמת.

על מה גן החורף? שתי אחיות שונות מאוד, מרדית ונינה, גדלו בבית עם אימא קרה ככפור (מי שקרא את "הכול אודות סופי" שלי יכול לראות את החיבה המיידית והקריצה לדמות האם הקפואה) שלא הראתה להם אהבה ואבא מקסים, חם ואוהב שמילא את תפקיד שניהם ועבד קשות לגיבוש המשפחה. מרדית נשואה ועם בנות בגירות שעזבו את הקן, מנהלת את העסק המשפחתי של מטעי תפוחים, הגיעה לשלב בחייה שהיא תוהה מי היא ולמה היא עושה את מה שהיא עושה והאם היא אוהבת את בעלה וכו'. נינה, הבת הצעירה, צלמת בינלאומית, נוודת והרפתקנית הנמצאת ביחסים עם עמית לעבודה בעל אופי דומה (ואירי ועם מבטא, שלום מוטיבים חוזרים של גברים "זרים" סקסים עד מאוד) יודעת קצת יותר מי היא ומה היא רוצה מהחיים, אבל יש משהו שחסר ומתבטא בפרוייקט הצילום שלה. המצלמה היא ההגנה, החומה, ואבא שלה יודע את זה. על ערש דווי הוא מבקש ממנה להכיר את אמא שלה, לתת לה לספר להן עד הסוף את אגדת הילדות שנהגה לספר בעבר. בקשה דומה הוא מבקש מאישתו, אניה.

היחסים בין הנשים בסיפור מורכבים, בעלי משקעים ומאופיינים בצורה מדויקת, אנושית וכנה. קשה להן לעשות את החיבור אחרי כל כך הרבה שנים ואחרי כל כך הרבה אכזבות. כל אחת כבר התמקמה היטב בפינה שלה, הקטנה והמוגנת. הדברים מחמירים לפני שמתחילים להיות טובים יותר, צוואת האבא והנחישות של נינה מובלים להתעקשות על האגדה המשפחתית על הנסיך והענייה ולמעשה מובילים לחשיפת סיפור העבר של אניה, לזהות האמיתית שלה ולהבנה מי היא, מה היא עברה בחייה ולמה הייתה כפי שהייתה. הספר מגולל בצורה יסודית ומעולה הן את סיפור ההווה, התפתחות הדמויות והשינוי שהן עוברות במקביל לחשיפת סיפור העבר, סיפור היסטורי החבוי בסיפור פנטזיה ומגולל את קורות תושבי לנינגרד (סנט פטרסבורג) בתקופת שלטונו של האביר השחור (סטלין) ובזמן המצור על העיר במלחמת העולם השניה. הספר מרתק ומעורר השראה, מרגש ונוגע ללב. יש לציין כי דמעות אמיתיות ורטובות זלגו מעיני לקראת הסוף. אז אם אתם אוהבים סיפורים על נשים חזקות הצולחות אתגרים קשים, יחסים בתוך המשפחה ורומנים היסטוריה עם דגש על רוסיה, (לגמרי לאוהבי פרש הברונזה) הספר הזה הוא בשבילכם.

דבר נוסף הוא הקריאה (וצפיה) ברצף יחסי של יצירות של אותן סופרת. יש וקריאה כזו יכולה לגרוע, כפי שקרה לי בנערותי, כשעברתי ספר ספר ומדף מדף בספריה הציבורית וקראתי כמעט את כל הספרים של רוברט לדלום, ג'ון גרישם וטום קלנסי ברצף מסוכן. קריאה זו חשפה את התבנית הקבועה והפכה את החוויה למשעממת או צפויה. דווקא אצל האנה עוד לא חשתי את השעמום למרות הסיכון והיה חביב בעיני המוטיבים החוזרים שמצאתי ביצירות וגרמו לי לדמיין כי אני מצליחה לראות את הסופרת שמאחורי המקלדת. מוטיבים של יחסי אחיות (בדרך הגחליליות הן חברות סימביוטיות) השונות בתכלית שתמיד אחת היא המסודרת והמאורגנת לעומת הפרועה וההרפתקנית. מוטיב שאלות הזוגיות והמקום האישי של הפרט בתוך הזוגיות, הקישוטים של כריסטמיס, גבורת נשים המתבטאת הן בחיי היום יום והורות כגבורה (לא מובן מאליו! כל הכבוד!) יחד עם גבורת נשים בשדה הקרב, במלחמה ועוד.

נהניתי מהקריאה, נתתי להאנה לסחוף אותי במערבולת הרגשית ואפילו שיתכן והייתי צריכה את זה, האנה הפכה את זה קל לביצוע, עם דמויות שקל להתחבר אליהן, להבין אותן ולצאת איתן לדרך.