גשר בנות יעקב

"שום אישה, לפחות בתקופת חיי, לא תהיה ראש ממשלה או שרת החוץ," אמרה מרגרט תאצ'ר בשנת 1969. מאז התהפך העולם. נשים מכהנות במשרות הבכירות ביותר; תאצ'ר עצמה נבחרה בשנת 1979 לראשות ממשלת בריטניה.

השינויים במעמד האישה מציבים אתגר חדש בפני ההלכה היהודית. כמענה לאתגר הזה נוסחו שתי תגובות עיקריות: התגובה החרדית, הנוטה לשלול כל שינוי, והתגובה הליברלית, הנוטה לקבל כל חידוש. מרבית שומרי המצוות מוצאים עצמם בתווך בין שתי העמדות הללו, ומתקשים להזדהות עם אחת מהן.

גשר בנות יעקב מנסח שפה חדשה להתייחסות אל השינויים במעמד האישה. הספר מציג דרך שלישית, לא חרדית ולא ליברלית: הדרך השמרנית. עמדה זו מקבלת כנקודת מוצא את מסורת אבותינו, אך גם מכירה בשינויים חיוניים המתרחשים בה.

הרב חיים נבון מבסס את העמדה השמרנית מבחינה פילוסופית ותורנית, ומיישם אותה לגבי מעמד האישה בהלכה. הוא מגיע למסקנה שלימוד תורה לנשים הוא חיוני, אך עליית נשים לתורה בבית הכנסת אינה רצויה; הוא מסיק שלעולם בחתונות יהודיות החתן הוא שייתן טבעת לכלה, אך טוען שראוי למצוא דרך לשנות את נוסח הברכה "שלא עשני אישה". הטענות הללו מנומקות היטב בשפה קולחת, ומציגות התמודדות שקולה ואחראית עם האתגר הגדול ביותר העומד כיום בפני היהדות.

גשר בנות יעקב הוא גשר בין מסורת לקִדמה, בין הלכה למציאות, ובעיקר ' בין עבר לעתיד.

הרב חיים נבון כתב חמישה ספרי עיון בנושאי יהדות, בהם הגדר הטובה ונאחז בסבך (שניהם בידיעות ספרים, 2011), ואת ספר הפרוזה 831 (ידיעות ספרים, 2010). כיום הוא מכהן כרב קהילה במודיעין, ומלמד יהדות במוסדות רבים ברחבי הארץ.