ג’ון לוק וחירות האדם

"הליברליזם הקלאסי רואה בכל אדם כבעל ריבונות מוסרית על חייו, שאף אדם או קבוצה אינם רשאים לפלוש לתחומה או לבטלה. אילו היינו צריכים לסמן את מייסדה של ההשקפה הליברלית הקלאסית במחשבה המדינית, היה עלינו להפנות אצבע אל ג'ון לוק".

ג'ון לוק (1704–1632) נחשב בעיני רבים לאבי הליברליזם. הפילוסוף האנגלי, שחי בתקופה סוערת של מלחמות אזרחים, מהפכות ומאבקים דתיים, ניסח את יסודות החשיבה המודרנית על חירות הפרט, תפקיד הממשל וזכויות האדם. בחיבורו המרכזי המסכת השנייה על הממשל המדיני הוא חולל מהפכה בתפיסת היחסים שבין האזרח למדינה, והציב את חירות האדם כעיקרון יסוד של הסדר החברתי, ובחיבורו איגרת על הסובלנות הניח לוק את היסודות לסובלנות הדתית ולחופש המחשבה שהובילו להתפתחות הנאורות האירופית.

ספר זה מגיש לקורא תמצית קולחת, בהירה ונגישה של הגותו הפוליטית של לוק – מהתיאוריה שפיתח על מצב הטבע ומחלוקתו הגדולה עם תומאס הובס, דרך רעיונותיו על עבודה, קניין, כסף, ומגבלות השלטון, ועד לחשיבות ההפרדה בין דת למדינה. זהו מבוא חד וחשוב לחשיבתו של אדם שבזכותו אנו חיים בעולם שבו המונח "חירות האדם" נשמע מובן מאליו.