דד אנד

מה העניין: דין רוג'רס הוא זמר שחש את עצמו טוב יותר מכולם (הוא לא טועה), מנוהל על ידי בתו השתלטנית (או זה מה שאנחנו חושבים) עד שדין אכן הולך לעולמו בשעה טובה. האומנם? מרוב שהוא כל כך מפורסם הוא מזוהה על ידי אמילי, עוד אחת מהמעריצות שלו, וזו מודיעה לו בשלווה שהוא נרצח וכך, רוג'רס נשאב חזרה במושב אסלה חמדמד אל ניו יורק ומכאן ההרפתקה מתחילה – כשהוא מצויד בשני טיינגאייג'רים חמודים, אמא דואגת, אחיה של אמילי, ובזהות חדשה ומפתיעה – דיינה.

מה אני חשבתי: תראו, כחירש, זה לא מעניין כל השיחות והצ'יט צ'אט המשעמם מסביב לשולחן של על האש המסורתי השנתי עם המשפחה. הטאבלט שהבאתי איתי פתר את העניין ואת הצורך בלהנהן בראש לעבר כל מי שרק ניסה לפתח איתי שיחה. זה לא אתם, זה הספר. הוא היה חמוד להפליא. טיפה היו דברים שנשמעו לי קצת מוזר – רמת הדיבור של רמונה למשל לא תואמת את הגיל שלה, למשל. אבל עזבו, אני משהה את הספק שלי כאן.

הכתיבה של רובין קולחת ומהירה. צריך פה ושם שיוף, אבל רובין מוכיח שיש לו יכולת לרקוח עלילה מעניינת ובלי יותר מדי "רגע אבל אני במתח" בכל פעם שקראו לי לאכול משהו. ותאמינו לי, הקיבולת של המשפחה שלי לאוכל הוא עצום. רק ב17:00 הם החליטו להפסיק לאכול. והתחלנו ב13:00......

הדמויות - לא כולן היו עמוקות, והייתי שמח להישאר עוד קצת בעולם המעבר שאליו דין נקלע לפני שהוא נזרק החוצה. הייתי רוצה עוד קצת מהעולם הזה כי זה רעיון מה זה מגניב וחבל שזה נזרק החוצה לטובת תעלומת מי רצח אותי. תראו, אני לא טוב בתעלומות בלש, ומה זה לא אכפת לי מי עשה את זה. מצידי שהאוגר יעשה את זה. העיקר קיבלתי שתי דמויות טובות – טיילר ורמונה. וכן, כל הספר הזה מתרחש בחו"ל. אז לגבי טיילר – היה לו המון פוטנציאל ורמונה הייתה חמודה ואחת הסצינות היפות ביותר שלה הייתה בשיחה שלה עם דין לקראת הסוף בקשר למצב מסוים שהיא חוותה. לא אספיילר, פשוט לכו לקרוא את זה.

'דד אנד' בסופו של דבר עושה את מה שהוא בא לעשות – תעלומת מתח קלילה ולא מחייבת עם עומק מסוים, אבל היו שם דברים שהצריכו רמזים מטרימים מההתחלה והיו שם דברים שפשוט היו לא לגמרי ברורים. כולל הסוף.

האם זה היה טוב לי? כן. בטח, זה 6 שעות בערך להעביר.

אני כמובן אתעלם מהפסקול המוזיקלי כי ובכן, אני חירש. לא אכפת לי מהפן הזה.

3.5 מתוך 5. נחמד, מקסים, עשה את מה שהוא היה צריך לעשות (להעביר זמן) וזהו.

נ.ב - לא משנה לי שהוא מירנדה. הוא מיירדה (גם: חרא).

אזהרת מסע ותכנים רגישים:

קללות, דמות להטב"ית, סצנה מפחידה שמערבת אסלה.

דד אנד/ ניר רובין

דין רוג'רס זמר/שחקן/סופר

מוות פתאומי

חקירת המשטרה אומרת מנת יתר

השמיים אומרים רצח

אז חזרתי לניו יורק כדי לחקור בעצמי

איפשהו בדרך מישהו החליף את המראה שלי 

כשחוזרים משם החיים רואים אותנו בדמויות שונות

ממה שאנחנו המתים רואים את הדמות האמיתית שלנו

מה דעתי על הספר: 

הכתיבה זורמת ובקושי אפשר לעזוב את הספר. 

יש מתח

יש הומור

יש קצב לא רע בכלל. 

וכמובן שיש המון אבל המון טוויסטים שזה כיף גדול. 

הדמויות קצת לוקות בחסר 

ולקראת סוף הספר יש קצת הרגשה של מריחה

בגדול ספר טוב

ואם יהיה לו המשך אין לי ספק שאקרא אותו

הקטע עם השירותים הזכיר את משרד הקסמים מהארי פוטר 

מתח

223 עמודים

הוצאת אולימפוס