האוויר שאת נושמת

אחד הספרים הטובים שקראתי. פשוטו כמשמעו. 

לספר מבנה מסודר מאוד.

כל פרק מתחיל במאין הקדמה אישית, בתובנה של הגיבורה הראשית בספר . 

התובנות והסיפורים הם בעצם במבט לאחור על מה שקרה. 

כל פרק מהווה שלב אחר בחייה של הגיבורה. 

הספר מאוד ברור , ולמרות שהתחלת כל פרק זו תובנה אחרת של הגיבורה, זה לא נוטה להימרח יתר על המידה. וקולע בול למטרה. 

בכוונה אני מדגישה את הסדר והארגון של הספר הזה. אין בו קפיצות אדירות בזמנים, למעט פעם אחת בערך באמצע הספר שמגלים מה קרה בסוף לגיבורים הראשיים. 

משהו שאני לא נתקלתי בו בספר שמסופר במבט לאחור, על פני כמות כזו של שנים. ואם זאת, הסוף מפתיע ומרגש באותה המידה.

דבר נוסף והכי חשוב שארצה להדגיש זה הצבעוניות של ברזיל והסמבה שמתוארת להפליא בספר זה. כמעט כמו שלא מסתדר הסדר והארגון עם הצבעוניות הקולחת של ברזיל . 

פתח עבורי חלון למדינה רחוקה ולא מוכרת.

ממליצה מאוד לקרוא גם את התודות יש שם רשימה משובחת של זמרים שכדאי להקשיב להם בהשראת הסיפור.