האלמנות של ימי חמישי
בכל יום חמישי, בשכונת יוקרה מוקפת חומה בפאתי בואנוס איירס, נאספים ארבעה גברים בווילה המפוארת מכולן למפגש שזיכה את נשותיהם בכינוי "האלמנות של ימי חמישי". אלא שבלילה אחד, בספטמבר 2001, מסתיים הבילוי בגילוי של שלוש גופות בקרקעית הבריכה.
בכתיבה וירטואוזית שנעה בין נקודות מבט שונות בונה קלַאוּדיָה פּיניֶיְרוֹ דיוקן פסיכולוגי של חברה שאינה יכולה להרשות לעצמה את אורח החיים שלה. הנשים והגברים במתחם היוקרתי מנסים להסתיר שקרים, אלימות ובדידות במקום שנדמה כי לעוני ולפשע אין דריסת רגל בו, אבל סודותיהם נחשפים אחד לאחד, וכמוהם הפחד המאפיל על הכול.
ז'וזה סאראמאגו, יו"ר חבר השופטים של פרס קלַרין היוקרתי, שהוענק לרומן האלמנות של ימי חמישי ב-2005, כתב כי הוא "ניתוח חריף של מיקרוקוסמוס חברתי השרוי בתהליך התפוררות מהיר".
על המחברת
מאז היה הרומן לרב מכר בארגנטינה, תורגם ל-12 שפות ועובד לקולנוע. פיניירו, עיתונאית וסופרת, כתבה רומנים, מחזות וספרי ילדים. זה ספרה הראשון הרואה אור בעברית.
רומן חושף וחודרני המספק מבט מעמיק על החברה הארגנטינאית דרך פריזמה של מתח ומסתוריות.
לצפיה בכל הקופונים וההטבות באתר
מחירים לספר דיגיטלי
מחירים לספר מודפס
הוספת ביקורת
ביקורות
תחילתו וסופו של הספר מעניינים ומרתקים למדי, הבעייה היא מה שביניהם.
יום חמישי בספטמבר בתחילת המילניום. העולם טרם עיכל את קריסת מגדלי התאומים.
בתחתית בריכת שחייה פרטית בשכונה יוקרתית בארגנטינה- אלטוס דה לה קַסקַדה (פסגות המפל) נמצאות גופותיהם של שלושה גברים המתגוררים במקום. הם נמנים על חבורה הנפגשת אחת לשבוע למשחק קלפים מה שזיכה את רעיותיהם בכינוי 'האלמנות של ימי חמישי'.
וקרוב לסיום יתחיל להתבהר ה'איך ומדוע', פתרון התעלומה.
בין לבין- הרבה פחות מרתק.
החיים בשכונה לטוב ולרע מובאים לסירוגין בידי כמה מהדמויות המאכלסות אותה, הבולטת ביניהן היא וירחיניה- המתווכת היחידה. מעורה במתרחש, בשווי הבתים, מכירה היטב את שכניה ומתעדת זכרונות, רשמים ועסקים בפנקס אדום המעורר סקרנות בין התושבים. השכונה היא פרבר של בואנוס איירס. מבודדת, שמורה היטב והכניסה אליה מותנית בזיהוי. אפשר לראות בה את המקבילה של סביון או הרצליה פיתוח. זוג בולט הם תרסה ואלפרדו (אל טאנו) סקגליה ממוצא איטלקי בעלי הווילה המפוארת ביותר.
גם בשכונה מבוססת ויוקרתית יש סודות אפלים. אחד מהם נוגע לחואני, בנה הבעייתי בן העשרה של וירחיניה המתיידד עם בת השכנים רומינה. אישה מוכה, זוג יהודי המתקבל בקושי בגלל עיקרון מִכסָה כלפי זרים כדי לשמר צביון מקומי. מקרה יוצא דופן בו מתעקש גבר המגיע ללא רעייתו לרכוש בית באותו יום. את וירחיניה, מטבע הדברים, מעניינת העמלה שתגרוף.
ברקע פוליטיקה מקומית והיסטוריה כמו היפר אינפלציה מטורפת והצלחת שר הכלכלה להעביר את תוכנית 'אחד לאחד' שהשוותה את ערך הדולר לפסו (המטבע המקומי). יחס זלזול של הארגנטינאים לתושבי פרגוואי.
ה'בין לבין' הזה שהוא רוב הספר לא מצליח ממש לעורר עניין רב. חיים שגרתיים למדי של תושבי השכונה האמידה שחלקם מתאמצים לשרוד כלכלית וכמה מהם מדברים על מעבר לארצות הברית. מפגשים חברתיים ומשחקי גולף, תנועות חשודות בכרטיס האשראי של אלפרדו. חג המולד. פה ושם סכסוכים בין ובתוך משפחות. שגרה המופרת מדי פעם כששיאה הגופות בבריכה.
הנסיון להעביר את רוח האזור וביקורת דרך עיני ילידת ארגנטינה אינו מצליח להתרומם למשהו איכותי באמת למרות הכתיבה הטובה למדי. מרגיש די מדשדש בלי עלילה של ממש.
מועמד רציני ל'לא חייבים'.
לייק לביקורת
כולנו אוהבים לפרגן לעצמנו, אבל הפעם נשאיר את זה לאחרים (:
