הבנאליות של האהבה

הבנאליות של האהבה/סביון ליברכט - המחזה מגולל קורות קשר בן חמישים שנה בין מרטין היידגר, מגדולי הפילוסופים הגרמניים של העת החדשה שהיה חבר המפלגה הנאצית, לבין חנה ארנדט, יהודיה ילידת גרמניה שעזבה את גרמניה עם עליית היטלר לשלטון, השתקעה בארה"ב והתפרסמה כתיאורטיקנית של הפוליטיקה.

בשנת 1924 התחילה פרשת האהבה הסודית בין הסטודנטית בת ה-18 לבין המרצה הנשוי בן ה-35. הקשר ביניהם נפסק ב-1933, חודש לאחר המלחמה ונמשך עד למותה של ארנדט ב-1975.

בעולם היהודי היתה ארנדט שנויה במחלוקת בשם דברים שפירסמה בספרה "אייכמן בירושלים = הבנאליות של הרוע" שבו סיקרה את משפט אייכמן בשנת 1961.

דרמת היחסים של ארנדט והיידגר חובקת את תשוקת החשיבה ותשוקת הלב ומאירה את הבעייתיות המיוחדת במתח שבין יהודי גרמניה לתרבות הגרמנית.

הפגישה הראשונה בין היידגר, הפרופסור הגרמני הנערץ, אז בן 38, נשוי ואב לשניים, ובין ארנדט, סטודנטית יהודייה מבריקה בת 18, מתרחשת בבקתת הרים של חבר ללימודים של חנה, סטודנט יהודי (דמות בדויה). כשהיידגר מרים בהיסח דעת כרית מן המיטה (שמשמשת אף היא רהיט רב משמעות, אם כי כמעט ללא שימוש בהצגה) הוא מוצא תחתיה פטיש, שחנה הסתירה שם במבוכה כשסידרה את המקום לקראת הפגישה הראשונה, עדיין בתוך העמדת פנים של מפגש מורה-תלמידה.