החגים שלנו פסח-שבועות

מַדּוּעַ אֲנַחְנוּ ״גּוֹנְבִים״ אֲפִיקוֹמָן בְּלֵיל הַסֵּדֶר? אֵיךְ הֻחְלַט עַל הֲקָמַת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל? הַאִם הַסִּפּוּר עַל בַּר-כּוֹכְבָא וְהָאַרְיֵה הוּא סִפּוּר אֲמִתִּי, אוֹ אַגָּדָה? לָמָּה קוֹרְאִים לְחַג הַשָׁבוּעוֹת גַּם חַג הַבִּכּוּרִים?

בַּר וְגַל אוֹהֲבִים לִשְׁאוֹל שְׁאֵלוֹת וְלָחוּד חִידוֹת עַל הַחַגִּים שֶׁלָּנוּ, אֲבָל לֹא תָּמִיד הֵם יוֹדְעִים אֶת הַתְּשׁוּבוֹת. לָכֵן הֵם שְׂמֵחִים כְּשֶׁהַצִּפּוֹר הַסְּגֻלָּה מַזְמִינָה אוֹתָם לָצֵאת לְהַרְפַּתְקָאוֹת, שֶׁבְּמַהֲלָכָן יָשׁוּבוּ לִזְמַנִּים קְדוּמִים וִיגַלּוּ אֵיךְ נוֹלַד כָּל חַג.

כְּבָר בַּגַּן נִפְגָּשִׁים הַיְּלָדִים עִם חַגֵּי יִשְׂרָאֵל וְחוֹגְגִים אוֹתָם, כֹּל חַג עַל פִּי מִנְהָגָיו.

סִדְרַת הַחַגִּים שֶׁלָּנוּ, מֵאֵת הַסּוֹפֶרֶת הָאֲהוּבָה גָּלִילָה רוֹן־פֶדֶר-עָמִית, מְבִיאָה סִפּוּרִים מִן הַמְּקוֹרוֹת הָעוֹסְקִים בְּמַשְׁמָעֻיּוֹת הַחַגִּים, מַרְחִיבָה אֶת מָה שֶׁלּוֹמְדִים הַיְּלָדִים בַּגַּן וּבְכִתָּה א׳ עַל מְקוֹרוֹת הַחַג, מִנְהָגָיו וְהַדְּמֻיּוֹת הַקְּשׁוּרוֹת בּוֹ.