החוצה

תחילת שנות התשעים, צפון הארץ, סוף הקיץ — ועדיין חום אימים.
צעיר שסיים את שירותו הצבאי ושב לקיבוץ שבו גדל משובץ לשבוע של שמירות לילה. ממקומו בשולי הקהילה הוא מגיח דרוך ונחוש לתרום ולהועיל, אבל ככל שמתקדמים הימים אירועים טראומטיים פוקדים אותו ואת המשק ומציפים אותו בזיכרונות מרים מעברו, מצבו הנפשי מידרדר והולך, ועל רקע יחסיו המורכבים עם שאר החברים הוא מוצא את עצמו נשאב לשרשרת מסוכנת של תגובות ומעשים — עד הסוף הבלתי נמנע.

החוּצה הוא רומן ביכורים מסעיר ונועז על חיי קיבוץ כפי שהם משתקפים בעיני גיבור הספר, חיים חלומיים ומסויטים כאחד, ומופיעים בו גם ילדון שפתאום חוצה את הרקיע ונוחת על הדשא, אבטיחים מלאים בוודקה, בעיית ראייה שמטשטשת הכול, ותלמידת י"ב יפהפייה שהגיבור כה מאוהב בה עד שאפילו לאופניים שלה הוא נמשך.

החוּצה הוא רומן הכתוב בכישרון יוצא דופן על צעיר הלום בדידות שמבקש להשתייך ולהיאהב — ומשתגע לאטו; סיפור טבול בהומור שחור ונגוע בעצב עמוק על אדם שמחפש את דרכו המפותלת הביתה ומוצא את עצמו נסחף רחוק יותר ויותר מגדות ילדותו ונעוריו — החוּצה.