הטור השביעי ב'

"הטור השביעי" של אלתרמן הוא תופעה יחידה במינה בתרבות הישראלית.

משורר בולט ואהוב, מבחירי המשוררים העבריים של המאה העשרים, בוחר ללוות במשך למעלה מעשרים וחמש שנה, שבוע אחר שבוע, את אירועי הזמן, היהודי והכללי, האירופאי והישראלי, בשנים הגורליות ביותר של המאה: מלחמת העולם השניה, השואה, ההעפלה, מלחמת העצמאות והעשור האחרון המעצב של המדינה.

יותר מרוב משורר דורו ידע אלתרמן לתת ביטוי עז לקשר שבין השירה והזמן. הוא עשה זאת במישרין באמצעות

"הטור השביעי"

"שמחת עניים"

"שירי מכות מצרים"

"עיר היונה"

"חגיגת קיץ"

מבחר השירים שבכרך זה הוא מעין כרוניקה סימבולית של עשרים שנה שהם לב לבה של המאה?: 1958-1938. בשנים אלו נתפס אלתרמן כדברו של הדור, כמצפונו וכמצפונו, וכפי שיתברר לקורא בשירים אלו כיום - הדברים נותרו, במידה רבה, כחמישים שנה לאחר שראו אור לראשונה, ושלושים שנה לאחר מותו של אלתרמן, אקטואליים, חיוניים ורעננים כשהיו.