הכל בחוץ

עם הספר הזה היה לי קשר עמוק הרבה לפני שהוא יצא לאור. בפעם הראשונה שפגשתי את קורל, בסמינר כתיבה משובח של עומר ברק ורותם ניר נחמיאס, היא סיפרה על הספר – וליתר דיוק על הרעיון מאחוריו: דרמה קומית שהגיבורה שלה היא אישה עם סטומה, כמו קורל.

ככה פשוט, ככה מפוצץ מוח.

'הכל בחוץ' מספר על אגם מועלם, עורכת דין וורקוהולית מאד, שיש לה קשר נהדר עם אבא שלה וממש גרוע עם אמא שלה, ומסלול חייה מאד ברור לה. היא תהפוך להיות השותפה האישה הראשונה במשרד עורכי הדין (שמתמחה בגירושים!), תטוס לבדה לתאילנד אחרי שלא לקחה יום חופש במשך שנים, תקנה דירה מהכסף שחסכה ו... זהו בערך. אין לה זמן למערכות יחסים, רק לסטוצים. ובכלל, היא לא מאמינה באהבה, כי הוריה די מתעבים אחד את השני.

היא גם לא מאמינה בלהקשיב לגוף שלה, ולשים לב לסימנים שהוא מנסה נואשות לשדר, ולכאבי הבטן הנוראיים שלה. עד ש... המעי שלה מחליט למרוד.

וככה, בגיל 28, אחרי ניתוח חירום וסכנת חיים של ממש, אגם מוצאת את עצמה פתאום עם סטומה – שקית קקי שמחוברת לה לבטן, וצריכה לעשות חשיבה מחדש על כל מה שחשוב ולא חשוב בחיים. על הדרך, היא הולכת לגלות שהרבה מאד דברים שהחשיבה כעובדות, הם בכלל לא מה שהיא חשבה.

זה ספר יפיפה, בקצב מהיר וזורם מאד, שעוסק בנושאים יומיומיים של שגרת החיים ומערכות יחסים בין הורים וילדים ובין בני זוג. אבל בעיקר, ברמה הגבוהה יותר, הספר עוסק, כיאה לשמו, בנושאים של תקשורת. על מה אנחנו מדברים ומה אנחנו מסתירים, מה נשאר בפנים ומה סוף סוף מתגלה ויוצא החוצה, אל האור.

הפרקים קצרים ומרתקים לקריאה, הדמויות עגולות ומורכבות ומעוררות הזדהות, וההפתעות רבות. בעיקר מעניינת מערכת היחסים בין אגם להוריה, וכמובן התהליך שהיא עוברת, כשהחיים זורקים עליה... שקית קקי.

מומלץ בחום. מאד מאד אהבתי.

השם הכל בחוץ מרמז על תוכנו של הספר בכפל משמעות - גיבורת הסיפור מתמודדת עם משבר בריאותי פתאומי שמכריח אותה ללכת עם שקית חיצונית כתחליף למעי ולבחור: או לחיות מתוך בושה או ללכת עם הכל בחוץ. זו משמעות אחת. השנייה היא שהמשבר הזה גורם גם לדברים אחרים בחיי הגיבורה שלא היו מדוברים - לקבל החצנה חסרת עכבות במובן שמעכשיו מדברים על הכל.

בשני האפיקים האלה קורל דרליצ'מן עושה עבודה טובה וגם בשילוב ביניהם שניכר בו יד בוטחת של עורכת חכמה. הסיפור קולח (סיימתי אותו תוך יממה), הוא בנוי היטב וכתוב יפה.

התוצאה היא ספר השראה שנותן נקודות מבט על החיים ומוטיבציה לשנות את חיינו אנו כמו ימי שלישי עם מורי ודומיו, אבל הוא גם מספר סיפור אישי, אנושי ומרגש. אי אפשר שלא לחמול על הגיבורה אגם מועלם שהיה לה הכל והיא איבדה הכל, כולל את עצמאותה. הסצנה שבה היא מסכימה לתת לאמש לקלח אותה שוברת לב ולא רק היא. ניכר שהכותבת שהתמודדה על משבר דומה יודעת על מה היא מדברת, והאומץ שבו היא מספרת עליו בספר ובעולם שמחוץ לספר מעורר את הערצתי.

אז חמלתי על אגם, סלחתי לה על נטייתה לדרמה (היא טיפוס של אש - כך הגדירה אותה הטכנאית הרפואית) בעיקר כשעולים לה על עצביה הרופפים, כעסתי על אביה האהוב אך גם הילדותי, האגואיסט והלא אחראי, וגם התחזקה בי ההבנה שלפעמים דברים שאנחנו מתביישים בהם לא באמת מפריעים לאחרים כמו שנדמה לנו ושבעצם אין מה לחשוש - בכל מקרה, האנשים הנכונים לנו יראו אותנו בעיניים טובות וכל השאר - שילכו לחפש.

בנוסף, מאוד אהבתי: את השם המדויק כאמור ואת הכריכה המבריקה (אמרי זרטל שהפציץ גם ב"דרור חייב למות").

פחות אהבתי: הסטריאוטיפיזציה של בעל משרד עורכי דין תאב בצע וחסר מצפון. מצד שני, הכותבת שהיא גם עו"ד בטח מכירה את העולם הזה טוב ממני...

מומלץ בחום לכל מי שמתבייש במשהו, ולכל מי שאוהב להתרגש מדרמה ישראלית משפחתית מעוררת השראה.