הלב הקבור

שמעון אדף הוא משורר, סופר, עורך ומוזיקאי פעיל מאוד. הוא הגיע מעיירת הפיתוח שדרות לתל אביב מיד לאחר השירות הצבאי, הקים להקת רוק בשם "האצולה", למד באוניברסיטת תל אביב בתוכנית לתלמידים מצטיינים, עזב את האקדמיה בעיצומה של כתיבת תזה על ספרות בלשים במאה ה-19, ובשנת 2001, כשהוא בן 29 בלבד, מונה לאחד התפקידים רבי-העוצמה ביותר בזירה הספרותית בישראל: עורך ספרות המקור של הוצאת "כתר". לפני כשנה פרש מעבודתו ב"כתר" כדי להתמסר לאהבתו האמיתית - היצירה.
שמעון אדף, שכתב שני ספרי שירה ורומן בלשי אחד (פירוט בסוף), חוזר לכתיבת פרוזה בז'אנר האהוב עליו כל כך, סיפורי פנטזיה, ובכך מבצע מהלך יוצא דופן בספרות העברית.
מעטים הם ספרי הפנטזיה שראו אור בספרות העברית המקורית. יש המייחסים את החסר הזה לקדושתם של המקורות המיתולוגיים של התרבות היהודית - הטקסטים המקראיים - קדושה שאינה מאפשרת בניית מיתוסים חדשים, שיש בהם כדי לערער ולזעזע את הסיפורים המקודשים על-פי הדת.
שמעון אדף החליט לכתוב פנטזיה שיונקת את בסיס התעלומה שלה דווקא מכמה פסוקים מקראיים שמשאירים פתח להרפתקה חדשה. משם היא נוסקת לעולמות ספרותיים ותרבותיים חדשים:
אמיר מור-טל וטליה פינטו - הוא ביישן ומופנם, היא פטפטנית וסקרנית - נפגשים בעיירה חמה בדרום הארץ ויוצאים יחד למסע שלוקח אותם אל תעלומה מימי אברהם אבינו, ומפגיש אותם עם סבך של יצרים מוּדחקים ועם מרחבים חדשים ולא נודעים, ובהם אחוזה עצומה ורבת-קסם, יצור אדיר שמתהלך כצל בלבד, מלכים תלויים על פסגת הר גבוה, וגם - שפה קדומה שיש לפענח כדי למנוע אסונות עולמיים.
אמיר וטליה עומדים לשנות את ההיסטוריה.