המחברת הכחולה

בּאטוּק, נערה הודית בת תשע נלקחת ע"י אביה מביתם שבכפר אל מומבאי כדי למכור אותה לזנות; המחברת הכחולה היא יומנה, שבו היא מעלה זיכרונות מילדותה, מתעדת את חייה כזונה וממציאה סיפורים יפהפיים ומלאי דמיון על נמרה כסופת עיניים ועל ילד עני המביס ענק באמצעות מטבע זהב יחיד.

כיצד מצליח לוין, רופא ב"מאיו קליניק", לברוא את קולה של זונה הודית בת חמש-עשרה? הכול החל, כאשר במסגרת המחקר הרפואי שערך, ראיין ילדים חסרי בית ברחוב במומבאי המכונה "רחוב הכלובים", שם עובדים ילדים בזנות. נערה צעירה אשר ישבה וכתבה במחברת מחוץ לכלוב שלה משכה את תשומת לבו.

ג"יימס א" לווין החל לכתוב את סיפורה של באטוק בעקבות התמונה רבת העוצמה של זונה צעירה השקועה בכתיבה. המחברת הכחולה מביא אותנו אל חייה של נערה, שעבורה סיפורים אינם בידור בלבד אלא אמצעי הישרדות של ממש.

הרומן מספר את סיפורם של הילדים מאחורי הבעיה העולמית החמורה של זנות ילדים, ומנסח מסר מעורר השראה לגבי כוחם המרומם של מילים ושל קריאה, בעיקר בזמנים קשים. קולה של באטוק, הילדה-הזונה הבלתי נשכחת, ימשיך ללוות את הקורא זמן רב.