המסע הבלתי סביר (בעליל) של הרולד פריי - ג'ויס רייצ'ל
המסע הבלתי סביר (בעליל) של הרולד פריי מספר את סיפורו של פנסיונר אנגלי, שכל יום בחייו זהה לקודמו. עד שבוקר אחד הוא נקלע למסע רגלי של שש מאות מייל במטרה להחזיק בחיים אישה חולה מעברוֹ. הרולד מאמין שכל עוד יצעד, קוויני תחיה. במהלך המסע הוא פוגש דמויות מרתקות, המעירות מתרדמתה את רוח הנעורים שפיעמה בו בעבר ומעוררות זיכרונות ורגשות מודחקים, המובילים אותו עמוק אל תוך לבו וסוגרים את מעגל האובדנים והחרטות של חייו.
the unlikely pilgrimage of harold fry הוא אכן "מסע צלב" מודרני במובן של יציאה לדרך, כנגד כל הסיכויים, כי האדם חייב להאמין במשהו שגדול ממנו. סיפור על אנשים פשוטים המתמודדים עם מציאוּת בלתי פשוטה בעליל באמצעים פשוטים בתכלית.
"החיים שונים מאוד כשחולפים דרכם בהליכה." מתוך הספר
רייצ’ל ג'ויס, אם לארבעה ילידת לונדון, שחקנית ותסכיתאית רדיו ב-bbc, עטורת פרסים.
"זה התחיל כתסכית רדיו שכתבתי לאבי בזמן שהוא גסס מסרטן. זאת היתה הדרך שלי לשמור עליו בחיים. למרבה הצער הוא לא הספיק לשמוע את התסכית השלם. ואז החלטתי להפוך את התסכית לספר, המוקדש גם הוא לאבי. ידעתי שהוא לעולם כבר לא יקרא את זה, אבל רציתי להגיד כל כך הרבה דברים על החיים, ועל המוות, ועל לשחרר. איך שני אנשים יכולים להיקרות בדרך ואיכשהו להמשיך הלאה עם פיסה מהאדם שפגשו. ואיך אתה ממשיך בדרכך גם כשאפסה כל תקווה."
כל שבילי המסע של פריי (מסע של 87 יום) מוּכּרים לג'ויס ואהובים עליה, ובסוף הכתיבה, ליתר ביטחון, היא תלשה עמודים מאטלס הכבישים וחיברה אותם יחד על הקיר לכדי נתיב אחד. עד היום לאטלס במכונית שלה חסרים עמודים 38-5.
לצפיה בכל הקופונים וההטבות באתר
מחירים לספר דיגיטלי
מחירים לספר מודפס
הוספת ביקורת
ביקורות
אם הייתי צריכה לסכם את הספר בארבע מילים, הייתי כותבת: דרמה אנושית נוגעת ללב
ואם בקצת יותר מילים, אז הייתי אומרת שתיקחו את "איש ושמו אובה", את "הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם", את "זכרונותיו של חתול נודד" ואת הסרט "פורסט גאמפ", תערבבו אותם היטב, תשקשקו ומה שיצא מזה הוא הספר הזה.
הרולד פריי יצא לפני כמה חודשים לגמלאות. הוא חי עם רעייתו מורין בדרום אנגליה. לזוג בן בוגר בשם דיויד, שכבר עשרים שנה לא היה בקשר עם אביו.
בוקר אחד, הרולד מקבל מכתב במעטפה ורודה. המכתב הקצר הינו מקוויני, מי שהיתה הקולגה שלו לפני עשרים שנה והיתה חברה טובה. היא כותבת לו מהוספיס בצפון אנגליה ומספרת לו שהיא חולה סופנית, ונזכרה בו. זהו מעין מכתב פרידה. הרולד לא ממש טוב במילים, הוא רוצה לכתוב לה מכתב תשובה. הוא משרבט משהו ושם במעטפה, נועל נעליו ויוצא לשלוח את המכתב. הוא מגיע לתיבה, לא שלם עם עצמו ומחליט ללכת לתיבת הדואר הבאה. גם בתיבה הבאה הוא לא עוצר וממשיך לבאה. שיחה אקראית עם נערה חביבה בחנות הנוחות שבתחנת הדלק גורמת לו להתחיל לצעוד.
המסע שהוא עובר, כך עם המוקסינים שלו, מבלי שהיה בכושר גופני טוב מלכתחילה, וללא כל ציוד או הכנה הופך למעין מסע עליה לרגל.
סיפור המסע הוא מעין מטאפורה למסע הרגשי אותו עובר הרולד אל תוך נבכי נפשו ואל היחסים עם משפחתו והקרובים לו.
ספר עצוב-שמח ומרגש.
אם לא היה ברור, אני אהבתי.
לייק לביקורת
כולנו אוהבים לפרגן לעצמנו, אבל הפעם נשאיר את זה לאחרים (:
