המתנה של נינה

נִינָה מְקַבֶּלֶת אֶת הַמַּתָּנָה הַנִּפְלָאָה בְּיוֹתֵר שֶׁאֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת - סוּס עֵץ. הִיא קוֹרֵאת לוֹ אַרְנוֹלְד וְיוֹצֵאת אִתּוֹ לְהַרְפַּתְקָאוֹת סוֹעֲרוֹת. יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁנִּינָה הָאַבִּירָה הַנּוֹעֶזֶת רוֹצָה לָקַחַת אֶת סוּסָהּ הָאֲצִילִי לִרְכִיבָה בַּפַּרְק - אִמָּא לֹא מַסְכִּימָה. הַאִם נִינָה תְּוַתֵּר? וְאוּלַי, בְּעֶצֶם, הִיא וְאַרְנוֹלְד נְחוּצִים יוֹתֵר בְּמָקוֹם אַחֵר? סִפּוּר מְשַׁעֲשֵׁעַ וּמְלֵא קֶסֶם עַל מִשְׁפָּחָה, עַל דִּמְיוֹן וְעַל הַצְּעָדִים הָרִאשׁוֹנִים לְעַצְמָאוּת