הסיחה הנסיכה

הִיא הָיְתָה סוּסָה גְּבוֹהָה וַאֲצִילָה,
עַל צַוָּאר הָיְתָה תְּלוּיָה לָהּ מְצִלָּה,
יוֹם אָבִיב נָעִים, בְּדִיּוּק בִּשְׁעַת זְרִיחָה,
הִיא צָנְפָה בְּקוֹל צָלוּל: "נוֹלְדָה סְיָחָה!"

הַסּוּסָה וְהַסְּיָחָה הָעֲדִינָה, כְּמוֹ הָאֵם וְהַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה בַּסִּפּוּר, מְחֻבָּרוֹת בְּאוֹתוֹ חוּט לֵב דִּמְיוֹנִי הַקּוֹשֵׁר בֵּין אִמָּא וּבַת. כְּשֶׁהַסּוּסָה יוֹצֵאת לְטִיּוּל עִם יַלְדֵי הַכְּפָר וּמַשְׁאִירָה בְּצַעַר אֶת הַסְּיָחָה הַיּוֹנֶקֶת בָּאֻרְוָה, רַק הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה מְבִינָה בֶּאֱמֶת לְלִבָּהּ, וְהִיא מוֹצֵאת דֶּרֶךְ לְהָשִׁיב אוֹתָהּ הַבַּיְתָה.

הַסְּיָחָה הַנְּסִיכָה הוּא עוֹד סִפּוּר יַלְדוּת שֶׁל מִירִיק שְׂנִיר, מִסּוֹפְרוֹת הַיְּלָדִים הָאֲהוּבוֹת בְּיִשְׂרָאֵל. גַּם בְּסִפּוּר זֶה, כְּמוֹ בַּסִּפּוּר עוּגַת גֶּזֶר, שֶׁרָאָה אוֹר בְּהוֹצָאַת כִּנֶּרֶת, חוֹזֶרֶת מִירִיק שְׂנִיר אֶל יַלְדוּתָהּ בְּקִבּוּץ כְּפַר גִּלְעָדִי, וּמְבִיאָה מִשָּׁם סִפּוּר מְרַגֵּשׁ וְאוֹהֵב לַיְּלָדִים שֶׁל הַיּוֹם.