הספר הלא נכון
הספר הלא נכון הוא סיפור על בגידה: לא עם גבר אחר, אלא עם זהות חדשה. זה סיפור על אישה שמגלה את עצמה מחדש כקוראת ואז ככותבת – והכל מאחורי גבו של בן זוגה.
ספרה החדש של נעה ידלין הוא רומן מבריק, נוגע ללב ומעורר מחשבה על מערכות יחסים עכשוויות ועל הסודות שאנחנו מסתירים; על זכותנו להשתנות לנגד עיניהם של הקרובים לנו ביותר; על גבוה ועל נמוך, על טעם טוב וטעם רע.
נעה ידלין היא כלת פרס ספיר ופרס ראש הממשלה. ספריה, בהם בעלת הבית, שטוקהולם ואנשים כמונו, היו לרבי מכר, תורגמו לשפות זרות ועובדו לטלוויזיה ולתיאטרון.
לצפיה בכל הקופונים וההטבות באתר
מחירים לספר דיגיטלי
מחירים לספר מודפס
הוספת ביקורת
ביקורות
הו, האירוניה. שם הספר כל כך נכון...
בעמוד 60 לערך מתחיל להתבהר. אנו למדים מי היא רונה- נשואה ואם לתינוק, אחות צעירה לנעה ותרצה בהפרש גיל ניכר למדי. מרגישה תקועה אחרי הלידה והטיפול בתינוק. היא שואפת לעשות מעשה ולהתחיל קריירת כתיבה פייסבוקית במסגרת קבוצת נשים כותבות. כותבת, מתקנת, מוחקת, ממציאה דמויות מנוגדות כמו אפידיומולוג ומתנגדת חיסונים או להפך. יש לה שאיפה לכתוב ולפרוץ קדימה. עד כאן טוב ויפה ובסיס לסיפור שיכול להיות לא רע בכלל.
אבל... אבוי, הכתיבה מחרבת. מה זה מחרבת. עמוד על שמו יוצא הדופן של התינוק- טבאי (נשיא הסנהדרין). בעלה גידי הוא ארכיאולוג ספק ימני ספק שמאלני. קשה להבין.
באיזה מקום האבסורד הוא שיש למחברת כשרון כזה או אחר ועברית יפה. הספר לפחות נטול הומור דלוח וקיטש (שמצאתי בשפע אצל אחרים) אבל הוא מפוספס וחבל. סגנונו עמוס לעייפה, דחוס, מתזז מדבר לדבר ובין הדמויות והיה קשה לעקוב. המון פסיקים מיותרים הקוטעים את שטף הכתיבה ומכבידים. מלל רב ומה שמרגיש ניסיון לתחכום יתר משיג את התוצאה ההפוכה. 'פעם, כשהתלוננה בדרך התלוננות מפונקת מתחננת להפרכה...' או 'וגיתית אמרה, מה, ורונה אמרה, נחשי מה קראתי אתמול, וגיתית אמרה, לא נכון'...
במילה, מתיש. משכתי עד שליש הדרך (מ-350 עמודים) טרם אמרתי נואש.
ברבאק.
1.5 כוכבים.
לייק לביקורת
כולנו אוהבים לפרגן לעצמנו, אבל הפעם נשאיר את זה לאחרים (:
