הקונכייה האחרונה

׳הקונכייה האחרונה׳, כמו הספר הקודם של קרן ישראלי, הוא ספר רומנטי המדבר על שיקום מטראומה, על הקושי שבשיקום, הכאב וגם הסיפוק והשמחה. אך שלא כמו ׳שמיים מצולקים׳ הוא עוסק בטראומה מורכבת יותר על צדדיה האפלים ביותר.

הרגשות בספר כתובים באותנטיות מדהימה. החרדות, האהבה, התקווה, האובדן ואפילו האימה, מועברים בדיוק מפעים, בכנות, ואפילו הייתי אומרת, באומץ של קרן להעביר כאלו רגשות בצורה חשופה כל כך.

הדמויות ב׳הקונכייה האחרונה׳ מספרות את החוויות אותן הן חוו וחוות במעין פנייה עקיפה אל הקוראים.

מיה היא בחורה שעברה הרבה, ככה היא מספרת בתחילה, ועם התקדמות העלילה והתקפי הזיכרונות אנחנו לומדים להבין עד כמה. מיה עובדת כסייעת לאחותה הקטנה הגננת, וממשיכה להילחם לשקם את עצמה דרך השמחה הפשוטה של הילדים והסיפוק מלראות אותם גדלים ומתקדמים גם בזכותה.

כך היא גם פוגשת את תום. תום הוא אבא של אביגיל הלומדת בגן בו מיה עובדת, הוא אב חד־הורי ׳בלתי נסבל׳ השומר על בִתו בכפייתיות שכבר עלולה להזיק לה. אבל מיה לומדת לראות מעבר לכך, להבין מאיפה מגיעות החרדות של תום ולעבור עם שניהם תהליך שמציל גם אותה.

והקונכיות?

הקונכיות הן סיפורה האפל, הסוד השמור, שמוביל לטוויסט החד בעלילה וגורם לקוראים לפתוח את פיהם, לפעור את עיניהם ולהישאר כך במשך כל הרבע האחרון של הספר ללא עצירה ועד לטביעת הקונכייה האחרונה.

החלק שפחות אהבתי הוא החלק של תום. תום מקבל קול משלו פרק אחד לקראת סוף הספר, ובתור קוראת הייתי מעדיפה להמשיך לשמוע את שיש לו לספר דרך עיניה של מיה. והסיפור שהוא מספר היה לי קשה, הייתי רוצה לשמוע יותר, לדעת יותר, להיכנס לעובי הקורה של הסיפור הנורא שלו ולהבין כל פרט לעומק.

גם הסוף כתוב בצורה מעט מהירה והייתי רוצה עוד פרק, עוד כמה מילים, כדי שאוכל לחוות לעומק את כל מה שקורה שם, כי מה שקורה שם הוא כואב, מרגש, מפעים, נורא, ומעל הכול, מעורר התפעלות מהכתיבה יוצאת הדופן והיפיפייה.

והמיניות, שלרוב אני פחות אוהבת לקרוא בספרים, כתובה בצורה חכמה כל כך שמשקפת לקורא איך נראית מיניות בריאה לעומת אלימות מינית. והיא נכתבה כל כך טוב, שאני חושבת שהיא החלק האהוב עליי בספר. הפסיכולוגיה שמאחורי המיניות שמיה חווה, פשוט מרשימה.

סיפור קשה ועם זאת טוב כל כך שלא נותר לי אלא להמליץ עליו בחום.

כמו שפירטתי בסקירה שעשיתי לקרן ב׳שמיים מצולקים׳, אני מכירה אותה אישית ומכירה עוד כמה סיפורים שלה מאחורי הקלעים ומחכה להם בכיליון עיניים.