הרצל אמר

מה היה קורה אילו הקונגרס הציוני היה מקבל את הצעת אוגנדה, ומדינת ישראל הייתה קמה באפריקה?

האם הייתה אז שואה? סכסוך על שטחים? איך היה נראה השטח בין הירדן לים במזרח התיכון? האם יהיו שם יהודים? ובישראל המוקפת בכושים איזה ישראלים יגדלו ואיזה יהודים?

הרצל אמר הרומן החדש, השנון ומלא ההומור של יואב אבני, מחבר רב המכר שלושה דברים לאי בודד, עונה על השאלות הלאה.

בהרצל אמר ישראל הוקמה באפריקה ובשנת 2005, עשר שנים לארח רצח רבין היא סוערת על רקע תוכנית ההתנתקות משטחי שבט המסאי ופינוי יישובים ותיקים ככפר דרום ונווה-באובב. שני חברים - כפיר וארי - משתחררים משרות סדיר-חובה ומתכננים לצאת לטיול הגדול למזרח. המזרח התיכון. הם ממריאים ממולדתם אל פינה נידחת שהיתה ביתו של העם היהודי לפני אלפיים שנה. שם, בין תושבים ערבים, מושבות טמפלרים דוברי גרמנית ומובלעות היהודים, ינסו למלא איש-איש את משאלתו במסע המתחיל כטיול מאורגן ומסתיים כהפך הגמור.

לפי יואב אבני בהרצל אמר, כאשר מדינת ישראל הוקמה באפריקה, אמנם היה היטלר שרצה להשמיד את העם היהודי, אך מלחת העולם השנייה והשואה לא חלו. אגן הים התיכון כולו הוא ערבי, ובין הירדן לים (בפלסטין) ישנם מעט יהודיים: החילוניים חיים בשני קיבוצים בהם מדברים עברית בהטעמה אשכנזית והיהודים האחרים הם חרדים אדוקים דוברי יידיש בלבד החיים בצפת וירושלים סביב מנהיגותו של כהן גדול היושב בבית הכנסת הגדול בירושלים.

שם, בפלסטין – ״ישראל״ היא באפריקה - מצליח להתקיים דיאלוג מעניין ופורה בין תושביה הערבים לישראלים שבאו כתיירים, ודיאלוג דומה חל בין הישראלים החילוניים ״האפריקנרים״ או ״טאפלניקים״ לבין תושביה היהודיים-חרדים של פלסטין.

באותו זמן בישראל שבאפריקה ובבירתה תל-אביב, החיים מאוד דומים לחיים בארץ ישראל בה אנו חיים היום, אך בחילוף תפקידים קל: במקום סכסוך ערבי - ישראלי יש סכסוך בין ישראל לשבט המסאי, ואידי אמין הוא ״לא פרטנר״, גם שם נרצח ראש הממשלה רבין בגלל עמדותיו, וגם שם בשנת 2005 ישנה התקוממות כתומה נגד התנתקות חד צדדית. דומה שבכל מקום בו מתיישבים היהודים הם על אדמה של משהו אחר ונוצר סכסוך.

לעומת זאת, ישראל שבאפריקה היא מדינה חילונית לחלוטין: מלבד חגי ישראל אין בה כל סממן יהודי, כמו שאומר אחד הגיבורים, ״לא הפרדנו דת ממדינה הפרדנו את המדינה מהדתיים״, הדתיים מצדם חיים בפלסטין – בעיקר בירושלים – ופזורים בכל אירופה, דוברים יידיש ומקיימים מצוות.

הרצל אמר הוא סיפור על העבר שלנו כפי שהיה יכול להיות, ועל הווה שדומה לזה שלנו עד להטריד. כוהנים גדולים ויזמים פלסטינים, גבינות וממתקים, ערבית ויידיש משמשים את חזונו המקורי, מעורר המחשבה והחיוך של יואב אבני, אחד הסופרים פרועי הדמיון וחדי הלשון והאבחנה שקמו לעם היושב בציון. או באוגנדה. תחת ידיו המיומנות הופך משחק ילדים ב״מה היה קורה אילו?״ לספר מסע במרחב ובזמן, ומספק לקוראיו את ההזדמנות לתור נופים מוכרים בעיניים זרות.