לאן נושבת הרוח ( הרשת החשאית - 2)

אֲנִי יַרְדֵּן, וַאֲנִי חֲבֵר הַמִּפְקָדָה שֶׁל 'הָרֶשֶׁת הַחֲשָׁאִית'. הַכִּנּוּי שֶׁלִּי בָּרֶשֶׁת הוּא "אַיְנְשְׁטֵיין", כִּי יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁחוֹשְׁבִים שֶׁאֲנִי גָּאוֹן. אֲנִי לֹא אוֹהֵב לְהִתְרַבְרֵב, אָז אֶתֵּן לָכֶם לְהַחְלִיט לְבַד >. בְּכָל מִקְרֶה, אֲנִי אַחְרַאי עַל הַטֶּכְנוֹלוֹגְיָה, עַל הַהַמְצָאוֹת וְעַל הַיַּזָּמוּת.

אֲנִי גָּר אֵצֶל סַבָּא שֶׁלִּי בְּיִשּׁוּב בַּגָּלִיל הָעֶלְיוֹן, וּבַחֶדֶר שֶׁלִּי, מוּל אַרְבַּעַת מָסַכֵּי הַמַּחְשֵׁב שֶׁלִּי, נִמְצֵאת הַמִּפְקָדָה שֶׁל 'הָרֶשֶׁת הַחֲשָׁאִית'. עַד הַיּוֹם הִצְלַחְתִּי כְּבָר לְפַתֵּחַ כָּל מִינֵי אֶמְצָעֵי עֵזֶר מְתֻחְכָּמִים שֶׁמְּסַיְּעִים לָנוּ בַּפְּעִילוּת לְמַעַן הַסְּבִיבָה וְנֶגֶד הַפְּשִׁיעָה הַחַקְלָאִית: אָזְנַיִם אֲרֻכּוֹת, עֵינַיִם מְלָאכוּתִיּוֹת חוֹדְרוֹת, צִפּוֹרִים מְצַלְּמוֹֹת וּמְצַיְּצוֹת וְעוֹד וְעוֹד יִשּׂוּמִים שֶׁתִּפְגְּשׁוּ בַּדֶּרֶךְ.

בַּסֵּפֶר הַזֶּה נוֹדַע לָנוּ שֶׁיֵּשׁ מְחַבְּלִים שֶׁרוֹצִים לְהַצִּית שְׂרֵפוֹת שֶׁיִּגְרְמוּ לִכְוִיּוֹת בְּכַדּוּר הָאָרֶץ. אֵיךְ נִלְחַמְנוּ בָּהֶם? אַתֶּם מֻזְמָנִים לִקְרוֹא.