התולעת והדרקון - הפסיכופתולוגיה של הרוע הנאצי

שמו של ספר זה, התולעת והדרקון: הפסיכופתולוגיה של הרוע הנאצי, מבוסס על דברי הצורר הנאצי גבלס, אשר אמר לעם הגרמני:

״כל אחד מכם לחוד הוא תולעת רכרוכית וסנטימנטלית. ואולם כולכם יחד תהיו דרקון יורק אש.״

על סמך חשיבה פסיכולוגית חדשה הנשענת על תורת האישיות הקולאז׳ית שפיתח המחבר, ועל סמך בדיקה אמפירית גרפולוגית, הספר מציג מסקנות מרחיקות לכת בהבנת הפסיכופתולוגיה של הרוע הנאצי.

מלחמת העולם השנייה והשואה העמידו את האדם בפני תעלומה קשה: כיצד אפשר להבין את מעשה הזוועה הברוטלי והמפלצתי שביצעו הנאצים בעם היהודי ובקורבנות אחרים. ההיסטוריה האנושית ידעה זוועות מלחמה מאז ומעולם, אך אין ספק שמכונת ההרג הנאצית תכננה את הרצח וההכחדה וביצעה אותם בדרכים ובאמצעים שלא היו כדוגמתם בהיסטוריה האנושית.

השאלה הנשאלת היא: האם יש אפיונים ייחודיים לאישיות הנאצית, או שמא מדובר ברוע בנלי שעלול להתרחש בכל עת ובכל מקום אחר, בעקבות השפעות אידיאולוגיות וסוציולוגיות. יגאל ורדי מתמודד עם השאלה העומדת לדיון בשתי דרכים. ראשית, הוא דן בפירוט בהבנת האופי הגרמני מן ההיבט הפסיכואנליטי. המחבר מרחיב את מושג האישיות הסמכותנית וטוען שמדובר במקבילה להפרעת אישיות כפייתית אשר עברה התמרה ונהפכה להפרעת אישיות גבולית סדיסטית. שנית, הוא מציג את כתבי היד של המנהיגים הנאצים: היטלר, הימלר, גבלס, אייכמן, מנגלה, גרינג, הס ואחרים, ובוחן בכלים גרפולוגיים הן את השוני והן את המכנה המשותף ביניהם. מסקנותיו של המחבר מן הדיון התיאורטי הפסיכואנליטי ומן הבדיקה האמפירית הגרפולוגית גם יחד משרטטות את התיאוריה החדשנית המוצעת בספר זה: באישיות הנאצית נוצרה סינתזה בין הפסיכופתולוגיה ובין הנורמליות, שהניבה את השטניות שבבנליות, וזו השפיעה על מוכנותו של רוב העם הגרמני להפנים את האידיאולוגיה הנאצית ולהיות אדיש לתוצאותיה או אף לבצע בשמה את המחרידה בתופעות ההיסטוריה: השואה.