התפללתי לדרקונים דרך עץ

"אתה יודע שמה שעשית היום לד"ר ענת הוא מאוד לא בסדר?"
"אני לא מבין למה את מדברת", יהונתן מלמל לעצמו, "את הרי יודעת שבסוף אני אהרוג אותך."
חשבתי על עמי שמחכה לנו בבית. איך את אומרת לאיש שפגשת כשהיית צעירה, שעשית איתו סקס בשירותים של האוניברסיטה, שהשתכרתם יחד בערב לפני החתונה, שהחזיק לך את היד בחדר לידה, שהבטחת לאהוב לנצח - שזה נגמר. הילד שלכם הולך לבית משוגעים".

גאיה היא עורכת דין, נשואה באושר, אמא נהדרת לשני ילדים מקסימים. את ילדותה המורכבת השאירה מאחור. יש לה חיים חדשים במשפחה שמחה.
אבל כשבנה עולה לכיתה א' והופך, בן לילה כמעט, לקשה ואלים, האידיליה קורסת. המשפחה נכנסת לסחרור.
העולם שגאיה בנתה הולך וסוגר עליה.
ואז גם אמה, זאת שממנה נמלטה, מתדפקת על חומותיו.

התפללתי לדרקונים דרך עץ הוא רומן מופתי על אימהות, על נשיות, על חלומות מנופצים ועל מאבק שאי אפשר לנצח בו, אבל גם אי אפשר לנטוש. הקריאה בו כואבת כמו אגרוף בבטן ויפה לאין שיעור.